תצילי את המשרד המסורס, ציפי לבני

שרה יקרה
 
בימים אלה, כשאת מתמנית באורח קבע כשרת החוץ הנבחרת של מדינת ישראל, יש בפי מילה אחת עבורך: קחי. קחי בשתי ידיים את הזדמנות הפז שניתנה לך סוף-סוף להפוך את המשרד לכזה שיוביל את מדיניות החוץ של ישראל.
 
במשך 58 שנים שימש משרד החוץ בישראל ככלוב זהב אליו נשלחו יריבים מושבעים של ראש הממשלה, או חדלי אישים בעלי עוצמה פוליטית. למרבה הצער, ראשי הממשלה שביקשו לעקר את יריביהם הפוליטיים ראו במשרד החוץ שילוב אידיאלי בין יוקרה רבה לחוסר רלוונטיות. את מדיניות החוץ האמיתית הם ניהלו, ממשרדי ראש הממשלה והביטחון. אלה יחסי הכוחות שנקבעו עוד בימיו של בן-גוריון והם כמעט לא השתנו מאז. בשנים האחרונות הם אפילו הורעו עד מאוד.
 
אבל לראשונה זה 58 שנים יושב במשרד החוץ אדם פוליטי שלא נשלח לשם כיריבו המושבע של ראש הממשלה, או כלא-יוצלח שעלה לגדולה על גל עסקנות פוליטית. את זוכה לתמיכה פוליטית של ראש הממשלה, של מפלגתך ושל הציבור, ולהערכה רבה על יכולותיך ושיקול דעתך. על כן, יש לך הזדמנות נדירה לתקן עיוות של עשרות שנים ולהפוך את המשרד למקבילה הישראלית האמיתית של מחלקת המדינה האמריקנית.
 
משרד החוץ סובל מעשרות שנים של סירוס מכוון. מעמדו השפוף בא לידי ביטוי מלמעלה ועד למטה. אנשי המשרד אינם מוזמנים להשתתף בפגישות ביטחוניות רגישות ואינם נדרשים לתרום את ניתוחיהם בנושא מדיניות חוץ. אנשי האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון מתעלמים מהם, ואם בכל זאת הם מוזמנים להתייעצויות, הדבר נעשה רק כדי להשיג שקט פוליטי.
 
בכל הנושאים העיקריים שעומדים על סדר היום – המדיניות מול הפלסטינים, הגרעין האיראני, גדר הביטחון, היחסים עם מצרים וירדן, המצב מול סוריה ולבנון וכמובן היחסים עם ארצות-הברית – קולו של משרד החוץ לא נשמע. הוא לא מוביל מדיניות. לכל היותר, הוא נגרר. משרד החוץ לא מצליח להוביל חשיבה מדינית גם בנושאים שאינם במוקד תשומת הלב המדינית, אף שהם בעלי חשיבות לא מועטה, כמו היחסים האו"ם, האיחוד האירופי, רוסיה, סין והודו. כך נוצר מצב שהחשיבה המדינית בדרג הפוליטי נוטה להיות צרה מאוד ולהתמקד בוושינגטון, בפלסטינים ובתגובות מיידיות, על-פני תכנון ארוך טווח.
 
עכשיו כשאת שרת החוץ של הממשלה הנבחרת, שימי לך למטרה לשים את המשרד בעמדת הובלה. בני לך את
המנגנונים שיאפשרו לך לקדם מדיניות. קרבי אליך וחזקי את המועצה לביטחון לאומי, עבדי עם מכוני מחקר חיצוניים וכל גורם אחר שיכול לתרום לחשיבה חדשה. חזקי את האנשים הטובים בתוך המשרד ודאגי לאיכות האנושית של הייצוג הישראלי בכל הדרגים, ובמיוחד בגבוהים ביותר. ללא קשר לשאלה אם המינוי מגיע מתוך משרד החוץ או מחוצה לו, דאגי שהוא יהיה באיכות הגבוהה ביותר, ייצג את ישראל באופן המכובד ביותר, ובעיקר, יסייע לך להוביל מדיניות חדשה, על-ידי כך שיהיה קשוב למגמות, כיוונים ורעיונות חדשים. הפכי את נציגי משרד החוץ לסוכנים של חשיבה חדשה, ולא של דיפלומטיה ישנה.
 
הכל תלוי בך. אם תהססי, תיכשלי. אם תחכי שיתנו לך, זה לא יקרה לעולם. לכן, אל תהססי, אל תהיי "בסדר" ואל תחכי שיתנו. קחי. דאגי שבעוד ארבע שנים, בסיכום קנדציה שלך במשרד החוץ, יגידו שהשרה השאירה אחריה משרד חזק, בטוח בעצמו, כזה שהוביל חשיבה פורצת דרך בתחומים עיקריים, ושהרחיב את החשיבה המדינית בישראל מעבר להתמקדות הצרה בעזה ובבית הלבן; משרד שהפך להיות הגורם המרכזי בעיצוב מדיניות חוץ בישראל. אם תעשי כן, תהיה זו מורשת להתפאר בה.


לקריאת המאמר והתגובות ב- ynet

 

Comments Closed