הכח העצום של מרכזי המפלגות – nrg

ביום חמישי האחרון בחצות נסגר מפקד קדימה ועשרות אלפי אזרחים רכשו את הזכות לקבוע מי יהיה או תהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. די יהיה בכ-15 אלף אנשים כדי להכריע בין ציפי לבני לשאול מופז, ויש להניח שהבחירה תיפול על חודם של מאות או אלפים בודדים של קולות. קבוצה קטנה זו אינה אוליגרכיה וגם לא חונטה צבאית, אלא אזרחים שניצלו את הזכות הניתנת לכל אזרח להיות שותף להכרעות מרכזיות בתקופה שבין בחירות.

זו תהיה הפעם השנייה בחייה של הממשלה הנוכחית שהגופים הבוחרים של מפלגות הקואליציה מקבלים הכרעה משמעותית. בפעם הראשונה החליפו חברי מפלגת העבודה את עמיר פרץ כיו"ר מפלגה וכשר בטחון, וכעת יחליפו חברי קדימה את ראש הממשלה. בשני מקרים אלה שימשו חברי המפלגה נציגים לציבור רחב יותר שאותת ברצונו בשינויים אלה.

בכנסות קודמות ובממשלות קודמות היו לגופים בוחרים של מפלגות שלטון תפקיד מכריע בהחלטות על הקמת קואליציה ופרישה מממשלה, קביעת הרכב השרים וגם כמובן במקרים קיצוניים – הכרעות אידיאולוגיות, כמו אלה שהביאו לפרישת ראש הממשלה אריאל שרון והקמת קדימה.

בישראל אין משטר נשיאותי ואין את מוסד סגן הנשיא. איננו יכולים לדעת מבעוד מועד מי יחליף את ראש הממשלה אם לא יוכל למלא את תפקידו. המקבילה הישראלית לסגן הנשיא האמריקני היא הגופים הבוחרים של המפלגה והם ממלאי מקום ראש הממשלה האמיתיים.

רבים מזלזלים בגופים הבוחרים של המפלגות ואף סולדים מהם. התקשורת והציבור נוטים לעסוק בבעיות מפקדי הארגזים וקבלני הקולות, אך ממעטים לעסוק במהות החיובית של בחירות פנימיות ככלי המחזק את המעורבות של הציבור בבחירת מנהיגיו ובהתוויית מדיניות. למרות הנטייה התקשורתית והאנושית להתמקד באנשים, אנחנו עדיין חיים במשטר פרלמנטרי בו המפלגות, ולא יחידים, הן הגורם המתווך שבין האזרח הבוחר לבין הכנסת והממשלה.

יש המלינים על כך שבמשטר הנהוג בישראל אין דרך "לסלק" ישירות חבר כנסת בודד ולדרוש ממנו אחריות על התנהלותו. בפועל יש לכל אזרח הזדמנות לעשות כן. ברוב המפלגות בכנסת מתקיים הליך המאפשר לכל אזרח להצטרף למפלגה, להיות פעיל בה, ולהיות בעל קול המשפיע על הרכב הרשימה לכנסת ועל הכרעות מרכזיות המתקבלות בתקופות שבין בחירות.

אנחנו נמצאים באמצע הכנסת ה-17, אבל בסוף הממשלה ה-31. בממוצע בכל כנסת מתקיימות שתי ממשלות והרכבה של כל ממשלה נוטה להשתנות במהלך קיומה, ורבים משינויים אלה מועברים להחלטתם של הגופים הבוחרים של מפלגות הקואליציה. ויתור על פעילות מפלגתית הוא ויתור על פעילות אזרחית באחד ממוקדי ההכרעות המרכזיים במדינה.

לא יותר מ-250 אלף אזרחים מתפקדים למפלגות המרכזיות בישראל, בעוד מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות הכלליות לכנסת עומד על כ-5 מיליון אנשים. במובן זה – כל מתפקד בעצם התפקדותו זוכה ל-"20 קולות" בהליך הדמוקרטי ומהווה סוג מסוים של "אזרח על". למתפקד מפלגה יש לא רק את זכות הבחירה שלו אחת לכמה שנים, יש לו "זכות הצבעה טורבו". אחד מכל 20 אזרחים בוחרים להשפיע קצת יותר. אין לנו להלין עליהם שבחרו לממש זכות שניתנה לכולנו.

לקריאת הכתבה והתגובות באתר nrg

Comments Closed