nrg – קשר עם התפוצות – גרסת המאה ה-21

אמש נפתחה ועידת הנשיא בפעם השנייה מאז כניסתו של שמעון פרס לתפקיד. בשנת 2008 עמדה הוועידה בסימן חגיגות שנות ה-60 למדינת ישראל וביקורו של נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש. לאחר זיקוקי הדינור של שנת ה-60, השנה נכנסת הוועידה לשלב ההתבססות כאחד המוקדים החשובים בתהליך ההגדרה מחדש של יחסי ישראל והעולם היהודי, ומיצובה של ישראל בהקשר הבינלאומי.

כבר שנים רבות שתפיסות העולם, הארגונים והמבנים שמגדירים את יחסי ישראל עם קהילות העם היהודי הולכים ומתנתקים מן המציאות בשטח. התפישה התועלתנית הישראלית לפיה יהודים שאינם חיים בישראל הם חומר גלם לעלייה, תרומות כסף או תמיכה פוליטית – כשרק כך ניתן להצדיק את חייהם הגלותיים החשופים לאנטישמיות- זוכה לתהודה רק אצל חלק קטן מן היהודים בעולם. מנגד, הדימוי המיתולוגי של ישראל בקרב היהודים כמדינה מגויסת של עובדי אדמה עניים המשלמים מחיר גבוה תמורת מימוש החלום הציוני אינו תואם את חייהם של מרבית הישראלים, שלמרות קיטוריהם, חיים באחת המדינות העשירות והמפותחות בעולם.

עם זאת, ממשיכים ארגונים יהודיים רבים שהדי.אן.איי שלהם נקבע בראשית המאה הקודמת להתמקד בעלייה ובגיוסי כספים לישראלים המסכנים ובמלחמה באנטישמיות – נושאים חשובים, אבל רלבנטיים לחייהם של מעטים. מנגד, ממשיכים ארגונים יהודים בחו"ל להיאחז בדימוי מיתולוגי של ישראל ומתקשים להתמודד עם הדיסוננס של מדינה שנראית דומה מדי למה שהם מכירים מהבית ואינה ניתנת עוד לתיאורים בצבעים שחור ולבן.

אנשים רבים הפעילים בעולם היהודי, ובעיקר בני הדור הצעיר, שגדלו לעולם של ישראל חזקה וקהילות יהודיות בעלות עוצמה כלכלית ופוליטית החיות בעולם פתוח, מתמודדים עם הפער בין המוסדות הוותיקים לבין המציאות החדשה, ונמצאים היום בתהליך הגדרה מחדש של היחסים בין יהודים ולא יהודים בכל העולם – כולל ישראל – לבין עצמם. אחד המוקדים החשובים לתהליך זה הוא ועידת הנשיא.

ועידת הנשיא מגלמת תפיסת עולם ויחסים המתאימים יותר למציאות חייהם של מרבית היהודים בתחילת המאה ה-21. הוועידה מכנסת יהודים ולא יהודים מכל העולם ומישראל, צעירים וותיקים, מדענים ואנשי רוח, אנשי הארגונים היהודים הוותיקים, אנשי הממסד הישראלי ויזמים פורצי דרך. היא שוברת גבולות ושוברת היררכיות. אין עוד ישראל ותפוצות – אלא עם יהודי אחד שעתידה של ישראל היא מעניינו ומדינת ישראל שותפת לעיצובו.

זו ועידה שאין בה התבצרות בעבר או התבצרות בכלל. המלה "שואה" מופיעה בתכניית הוועידה רק פעם אחת, וזה בתיאורו של הבמאי הצרפתי קלוד לנצמן ואין אף מפגש מבין עשרות הפאנלים והמליאות המוקדש לאנטישמיות, כשהסכסוך גם הוא תופס רק חלק קטן מסדר היום. גם הפאנל העוסק בעלייה עושה זאת בסימן שאלה. הוועידה עוסקת בעתידם של ישראל, העם היהודי והעולם בכלל ועושה זאת במגוון תחומים – מדע, טכנולוגיה, אמנות, רוח, סביבה, ערכים ומוסר.

ההיסטוריה, העבר, החרדות מן העתיד נוכחים בהווה היהודי בכל רגע, אבל אחת לשנה טוב שיש מקום שפונה אל המחר ומאפשר למוחות אופטימיים מכל העולם ליצור את העתיד ביחד.

לקריאת המאמר והתגובות באתר nrg

Comments Closed