nrg – האם אכן אינתיפאדה שלישית?

האינתיפאדה השלישית עלולה להתרחש ברחובות אירופה ובאולמות ההרצאות באמריקה. היא תתפרץ בערוצי היו-טיוב ובבתי המשפט בלונדון. אך לא ניכר כי מנהיגינו ערוכים לכך

האם ייתכן שאנחנו נמצאים בתחילתה של אינתיפאדה שלישית ואיננו יודעים זאת? אחד המאפיינים של האינתיפאדות הראשונה והשנייה, הוא שלקח למנהיגים ולציבור להבין שלנגד עיניהם מתהווה דבר חדש ומשנה מציאות. במבט ראשון לא ניתן היה להבחין שהאינתיפאדה הראשונה שונה משלל ה"מהומות" ו"הפרעות סדר" שהיו בשטחים בשנים שקדמו לה – זריקות אבנים, שביתות ודקירות היו נפוצות גם לפני דצמבר 1987. גם פרץ האלימות של האינתיפאדה השנייה נתפס בראשיתו כמהלך מוגבל, ואפילו פיגועי התאבדות היו מוכרים עוד משנות ה-90, כך ששיחות המו"מ לשלום המשיכו להתנהל בטאבה חודשים לאחר פתיחתה.

מאיפה הרעיון הזה? הרי עכשיו אין אפילו פיגועי התאבדות, השקט נשמר בעזה ובגדה המערבית, ואפילו הניסיונות לייצר מהומות על הר הבית כשלו אל מול ההתארגנות היעילה של המשטרה שהפנימה את לקחי האינתיפאדה השנייה. אכן, כוחות הביטחון הישראלים הפיקו את לקחי האינתיפאדות ופועלים ביעילות כדי למנוע את התפרצותה של שלישית – כל עוד היא תיראה כמו שתי קודמותיה. הם מחזיקים את המכסה על סיר הלחץ ביעילות. אך דווקא בשל כך ייתכן שהאינתיפאדה השלישית תתרחש בזירות אחרות – בכל מקום מלבד ישראל והשטחים.

האינתיפאדה השלישית עלולה להיות אינתיפאדה עולמית שתתרחש ברחובות ערי אירופה ואולמות ההרצאות באמריקה. היא תתפרץ בערוצי היו-טיוב ובבתי המשפט בלונדון. כקודמותיה, יהיו לה מרכיבים מאורגנים ומרכיבים ספונטניים. תמונותיה עלולות להיות הפגנות המונים כנגד ישראל שהופכות להתפרעויות ברחובות ערי אירופה ומופנות כנגד סמלים ישראלים ואולי גם יהודים. מטרתה תהיה ליצור תחושת מחנק עולמית לישראל ולישראלים. לא רק על ראש הממשלה לשעבר אולמרט יקשה לתת הרצאות בחו"ל – אולי גם למרצה מבריקה לחקר המוח שתוזמן לספר על מחקרה.

אם אכן כך תתנהל לה אינתיפאדה שלישית – היא תמשיך את הקו שהחל באינתיפאדה הראשונה  של חזרה אל פני השטח של הזמן ההיסטורי. אם האינתיפאדה הראשונה של 1987 החזירה אותנו ל- 1967 והשיבה לסדר היום את שאלת הכיבוש והקו הירוק, ואם השנייה החזירה אותנו ל- 1947/48 והשיבה לסדר היום את שאלת עצם נכונותם של הפלסטינים לקבל את חלוקת הארץ והלגיטימיות של קיומה של מדינה יהודית בחלק מהשטח, הרי שהשלישית עלולה להחזיר אותנו ל-1917 לימי הצהרת בלפור, ולהעלות מחדש את השאלה האם עדיין ממשלת הוד מלכותה וממשלות בכל העולם רואות בעין יפה הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. האינתיפאדה השלישית לא תעסוק עוד בכיבוש ובחלוקת הארץ – אלא בעצם הלגיטימיות של המפעל הציוני כולו.

האם נתעשת ונגיב ביעילות?

מדוע להעלות תרחיש מבהיל כזה על דל שפתיים? כי כוחות הביטחון שלנו פועלים ביעילות למנוע הישנות של תסריטי העבר, אך לא ניכר כי מקבלי ההחלטות והגורמים הדיפלומטיים עומדים על עוצמת האתגר שייתכן שמתרגש עלינו. הם עוסקים עוד בשאלת הכיבוש – כן או לא, חלוקת הארץ – מתי וכיצד, אך ייתכן ששאלות אלה הולכות ומתעמעמות אל מול השאלה האם נכון היה לאפשר ליהודים להקים בכלל מדינה. 

ייתכן שגם אל מול אתגר בסדר גודל כזה תצליח מדינת ישראל להתעשת ולהגיב ביעילות כפי שעשתה בעבר ולהביא,
גם אם לא לפתרון שאלות היסוד, להרגעה זמנית. ייתכן שגם הפעם הפלסטינים ותומכיהם ימתחו את הקו, כפי שעשו עם פיגועי ההתאבדות שהשימוש בהם ערער על הלגיטימיות של מאבקם, ויעירו מרבצם את הגורמים האנטי-מוסלמים באירופה ובארה"ב שבראשית אולי יגלו הבנה להפגנות נגד ישראל, אך לאחר זמן ייבהלו מהאלימות על אדמתם.

קשה לדעת לאן תוביל אינתיפאדה שלישית שכזו, אך ראוי לשים לב שהזמן אינו מעלים את שאלות היסוד – וכרוחות רעות הן שבות להטריד את החיים עד אשר תמצא להן מנוחה.

לקריאת המאמר והתגובות באתר nrg

Comments Closed