ח"כ וילף, יוזמת הדיון בנושא "יזכור" שיתקיים מחר בכנסת: לחזור לנוסח המקורי "יזכור עם ישראל" שחובר ע"י ברל כצנלסון

ח"כ ד"ר עינת וילף יזמה את הדיון בנושא תפילת "יזכור" שיערך מחר, יום שני, 27.6 בשעה 12:30 באולם נגב בשיתוף בין ועדת החוץ והביטחון וועדת החינוך. ח"כ הגישה את הבקשה לדיון מהיר בעקבות החלטת הרמטכ"ל לשנות את פתיח תפילת "יזכור" מהנוסח הממלכתי ויזכור עם ישראל" לנוסח הדתי "יזכור אלוהים".

לקראת הדיון אמרה ח"כ וילף:

"אמירת ה"יזכור' הממלכתית החלה את דרכה בהספד שחיבר ברל כצנלסון בעקבות מאורעות תל-חי. הספד זה היווה בסיס להספד שנוסח בעת מלחמת העצמאות שעם השנים עודכן לכלול את כלל חללי מערכות ישראל, לוחמי המחתרות, אנשי המודיעין, ונפגעי פעולות האיבה.

בניגוד לדיון המוטעה שנוצר בשאלת הנוסח הראוי של 'יזכור' כאילו מדובר במאבק בין דתיים לחילוניים, ראוי להזכיר שהנוסח שחיבר ברל כצנלסון נבע בדיוק בשל רצונו לחבר בין המסורת היהודית לבין ההתחדשות הציונית.

אם לצטט את אסף ענברי במסתו המשובחת "האופציה של ברל": "בכל תנועת-העבודה לא היה מנהיג יהודי-מורשתי כמוהו..הוא דגל בהמשכיות, בהתפתחות, בנביעת ההווה הארצישראלי מן העבר היהודי. הוא לא היה מסורתי במובן הדתי של המלה, אך הוא חיפש את יסודותיה הרלוונטיים-עדיין של המורשת, שעליהם אפשר להשתית את הציונות."

ברל כצלנלסון עצמו כתב בשנת 1934 "דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחיה מסורת קדומה שיש בה כדי להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאוד ועמוק מאוד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?"

כשברל כצנלסון חיבר את "יזכור…" הוא ביקש בדיוק לנסח טקסט השואב מן המקורות – המתייחס לתפילת יזכור הדתית – אך הנותן ביטוי להווה של אותה העת של המאבק הציוני לריבונות.

אני מברכת על החלטת הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, למנות צוות בראשות האלוף ישי בר אשר יבחן את נוסח תפילת 'יזכור' הנאמרת בטקסים צבאיים ולאומיים. עם זאת יש לבחון האם לא ראוי יותר שהחלטה בנושא זה – לפחות בכל האמור בטקסים לאומיים – תתקבל בכנסת ישראל. בכל מקרה, אני קוראת לחברי צוות הרמטכ"ל להבין את גדולתו של ברל כצנלסון שניסח טקסט חכם שהיה בו את השילוב הנכון בין עבר להווה, בין יהדות לציונות, בין מסורת להתחדשות. תהא זו טעות לנסות להשליט את הנוסח "יזכור אלוהים" המתכחש ומוחק את האיזון העדין הקיים בנוסח המקורי של הטקסט. "יזכור עם ישראל" הוא נוסח שיש בו כבר מן השילוב אליו אנו שואפים והוא זה שמכבד יותר מכל את זכרם של הלוחמים על קיומה של ריבונות יהודית מתחדשת בארץ ישראל."

יצוין, כי העצומה שהוקמה ביוזמת יהודית ביאלר להחזיר את נוסח "יזכור עם ישראל" בעקבות החלטת הרמטכ"ל, הגיעה עד כה לכ-62 אלף חתימות.

Comments Closed