סתימת פיות לפוליטיקאים ע"י התקשורת

ח"כ ד"ר עינת וילף התייחסה לנושא הריכוזיות בתקשורת ולכך שמוסף העסקים של מעריב מגן על אינטרסים כלכליים של בעל השליטה בעיתון תוך שהיא מביאה דוגמא אישית וטרייה להמחשת הנושא.

מדבריה של ח"כ וילף:

אני רוצה להגיד משהו על אותה סתימת פיות מפורסמת, ורק אתמול היה כנס חירום על כך שסותמים פה לעיתונאים. אז אני רוצה להגיד ככה: היה לי הרבה יותר קל להאמין לאותם אלה שמזדעקים, אם הם היו נלחמים באותו אופן ובאותו אומץ ובאותה נחישות כנגד אינטרסים כלכליים בתוך התקשורת, כנגד מי שמשתמשים בכלי-התקשורת כדי להגן על אינטרסים מונופוליסטיים ואנטי-תחרותיים, ובדרך גם פוגעים בעיתונאים.

ובואו אני אספר לכם סיפור, כי כשמאשימים את הפוליטיקאים בסתימת פיות בדרך כלל לא אומרים מי אומר מה לְמה. אני אתן לכם דוגמה. בשבוע שעבר עיתון "מעריב" התכוון – מוסף העסקים של עיתון "מעריב" – התכוון לפרסם או פרסם כתבה שעסקה בנושא מיומנויות והשכלה גבוהה. זה נושא שאני העליתי בפני העיתונאי, נתתי לו את כל החומר, זה היה בכנס של ה-OECD שהייתי בו. הוא הכין שלל ציטוטים שלי בכתבה, ביקש גם שאני אציג בפניו מישהו נוסף שיוכל לתת עוד ציטוטים, כדי שאני לא אהיה היחידה שמצוטטת בכתבה, הכול בסדר. ביום שישי מתפרסמת הכתבה, אין זכר. שלושה עמודים. לא ציטוט, לא שם, לא הנוכחות שלי.

עכשיו, לא אסון גדול לאנושות, אבל תהינו על הנושא, פנינו לעורך, אמרנו: מה קרה? הוא אומר: משיקולים מקצועיים בחרתי להוציא את כל הציטוטים שלך מכל הכתבה, והוסיף: וזה קורה.

זה מעניין, כי מאז נרכש "מעריב" על-ידי קונצרן IDB שבשליטת דנקנר, אז הם מנהלים קמפיין להראות שהריכוזיות זה בסדר, ואין בעיה, והמלצות ועדת הריכוזיות מופרכות. ניחא, אבל עכשיו, לאחרונה, בשבוע האחרון, העליתי לסדר-היום את הבעיה של הבעלויות הצולבות בתקשורת, שבעלי אינטרסים מונופוליסטיים ואנטי-תחרותיים עושים שימוש בכלי-התקשורת כדי להגן על האינטרסים האלה.

מרתק אותי הרעיון שהעורך של מוסף העסקים של עיתון "מעריב" ייפול בפח ויעשה מעשה שרק יוכיח את מה שהצגתי בשבוע שעבר בכנסת ושיידון, אגב, מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת. זה ממש כמעט בלתי סביר ולא יעלה על הדעת.

אז אני מפנה אתכם היום למאמר מערכת מרתק ב"דה מרקר", שאומר: בואו נראה מה שכחו העיתונאים כשהם דיברו על סתימת פיות, בואו נראה את האומץ המופלא באמת להתנגד לסתימת פיות ולשימוש בעיתונות באופן שאגב פוגע בעיתונאים עצמם, שעושים את עבודתם, כדי להגן על אינטרסים שבינם לבין הדמוקרטיה ובין כלכלה חופשית אין דבר וחצי דבר.

Comments Closed