יום ההקשבה הבינלאומי

ח"כ ד"ר עינת וילף נואמת במסגרת ציון יום ההקשבה הבינלאומי במליאת הכנסת תוך שהיא מתייחסת להקשבה וצדק, הקשבה בחינוך והקשבה בפוליטיקה.

דבריה של ח"כ וילף:

תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש, השר וחברי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדבריהם של עמיתי חברי הכנסת חנין ווהבה על מה שהם אמרו על עמותת ער"ן ועל היום הזה, ובמיוחד על הסיוע שנדרש. פנו אלי אנשי עמותת ער"ן ותיארו בעיקר את הבעיה שהתקציבים שלהם מחולקים בין הרבה מאוד משרדים, עד שהממשלה נותנת, בין הבריאות, לרווחה, לביטחון, לעלייה וקליטה, בגלל העובדה שהם משרתים כל כך הרבה אוכלוסיות, ובקשה ששר הרווחה ייקח אחריות, יקיים צוות מתאם כדי להבטיח שלפחות את התקציבים שהם מקבלים הם יקבלו באופן מסודר מכל המשרדים. אני מקווה, לפחות, שמעל בימת הכנסת, ביום הזה, משהו קונקרטי ייעשה כדי לפחות להסדיר את הנושא הזה.

אני רוצה לנצל את הדיון היום על הקשבה, ויש לציין שזה דיון קצת חריג לכנסת ונושא קצת שונה, לשלושה דברים: להגיד כמה מלים על הקשבה וצדק, כמה מלים על הקשבה וחינוך וכמה מלים על הקשבה ופוליטיקה. אז כמה מלים על הקשבה וצדק: לפני כמה שנים יצא לי לקרוא מאמר מרתק שמדבר על מה מייצר אצל אנשים תחושה שנעשה אתם צדק. בדקו אנשים שעברו הליכים משפטיים ובדקו אם התחושה שלהם שנעשה צדק קשורה לתוצאה. כלומר, אם כשפסקו לטובת הם אמרו שנעשה צדק וכשפסקו לרעתם הם אמרו שלא נעשה צדק. והתברר שתחושת הצדק של אנשים אינה קשורה לתוצאה, באופן מדהים ומפתיע, והיא קשורה לדבר אחר לגמרי. היא קשורה להקשבה. תחושת הצדק של אנשים קשורה קשר ישיר לאם הם מרגישים שבהליך שבסופו התקבלה החלטה הקשיבו להם, אם ניתנה להם ההזדמנות לומר את דברם. ואם ניתנה להם ההזדמנות הזאת, גם אם ההחלטה הסופית היא נגדם, אנשים מרגישים שנעשה צדק. אני חושבת שזו נקודה מאוד חשובה כשאנחנו עוסקים הרבה פעמים בתהליכי התייעלות במערכת המשפט, ואפילו יושבים בוועדות הכנסת וממהרים לסגור את הדיון, יש הרבה מאוד לחץ, צריך לפעמים לזכור שאנשים הגיעו – עבורם להגיע לבית-משפט או להגיע לכנסת, זה לא דבר שקורה יום-יום. אנחנו נמצאים כאן באופן רגיל, זה פחות ייחודי, אבל עבור אנשים לפעמים זה אירוע ייחודי. הם  מגיעים לוועדה בכנסת, הם מגיעים לבית-משפט .

לכן אני חושבת שכולנו, גם בעבודתנו כחברי כנסת, כראשי ועדות, כשרים, כאנשים שעומדים מול ציבור, בוודאי בבתי-המשפט, חשוב שנזכור שזה לא היעילות וזה לא התוצאה, ודווקא התחושה של האנשים ,מסתבר שזה לא קשור לתחושה אם נעשה צדק. חשוב שהתוצאה תהיה התוצאה הרצויה, אבל זה לא קשור לתחושה של האנשים שנעשה אתם צדק.

עוד שתי מלים קצרות על הקשבה וחינוך והקשבה ופוליטיקה. על הקשבה וחינוך אני רק רוצה להגיד שכחלק מהעבודה במערכת החינוך במדינת ישראל חשוב שיהיה ברור שהחינוך להקשבה הוא אחת המשימות העיקריות בכיתות. היום אנחנו מדברים על כך שתלמידים ידעו לדבר ולהתבטא, אבל לא פחות חשוב שהם ידעו לשבת בשיעור, להקשיב למורים, להקשיב למה שתלמידים אחרים יאמרו, וזה דבר מאוד-מאוד קשה. להקשיב זה דבר קשה. לכן חשוב שנציין את היום הזה וננצל את זה כדי להגיד שכשעובדים על חינוך, בכל מקצוע שזה לא יהיה, החינוך להקשבה הוא אחד מהדברים הבסיסיים ביותר בתהליך החינוכי.

לבסוף, מלה קצרה על הקשבה ופוליטיקה – הרבה אזרחים תמיד אוהבים להגיד: אם רק הפוליטיקאי הזה היה מקשיב, אם רק היה מקשיב לציבור, אם רק היה מקשיב ליועצים שלו, היא, הוא, לא מקשיבים. לפני כמה חודשים יצא לי לשמוע את טוני בלייר בוועידה בישראל, והוא אמר – את זה אומרים כנראה לפוליטיקאים בכל העולם. הוא אומר: אומרים לי כל הזמן: אתה לא מקשיב מספיק לאנשים. הוא אמר: אבל האנשים אומרים דברים כל כך שונים.

ולכן רציתי להגיד דווקא ביום ההקשבה משהו קצת הפוך: נכון שההקשבה חשובה, אבל כולנו יודעים שבפוליטיקה אנחנו חשופים לאין-ספור מסרים, אמירות ודברים הופכים. לכן בעיני דווקא התכונה החשובה ביותר בעידן הזה לפוליטיקאים זה דווקא היכולת, יותר מכול, להקשיב לעצמך. תודה רבה.

Comments Closed