פירוט פעילות פרלמנטרית של ח"כ וילף לקידום מעמד האישה

בעקבות פניית עמותת כ"ן לקידום מעמד האישה לח"כ ד"ר עינת וילף במסגרת קידום הפרויקט להקמת מאגר מידע והצעות חוק לקידום שיוויון מגדרי, מפורטת בזאת פעילותה הפרלמנטארית של ח"כ עינת וילף לקידום מעמד האישה: 

הקדמה:

חה"כ ד"ר עינת וילף עושה כל שביכולתה לפעול למען קידום מעמד האישה מתוך ראייה שזהו האידיאל לחברה דמוקרטית ונאורה. בטרם הצגת הדברים, מומלץ להיכנס לאתר של חה"כ וילף שם מצוינים בשקיפות מלאה כלל הצעדים והפעילויות של חה"כ וילף במסגרת עבודתה הפרלמנטארית למען הציבור בכלל ולמען קידום מעמד הנשים בפרט. כך לדוגמא ניתן לעיין בדבריה כנגד אפליית נשים, בדבריה על אפליית נשים על רקע שילוב חרדים בצה"ל וכן בהתייחסותה למינוי האלופה הראשונה בצה"ל.

בכלל זה, תוכלו להמשיך ולקרוא אודות עיסוקה ופועלה של חה"כ וילף.

כעת לעניין כתב זה: בטבלה זו תוצג הפעילות הפרלמנטארית המרכזית של חה"כ ד"ר עינת וילף בתחום מעמד נשים. זאת ייעשה באמצעות שיום הפעילות הפרלמנטארית, לצד זאת תוצג המהות העיקרית והרציונאל העומד מאחורי כל צעד ורעיון. יתרה מכך, לנוחיות המעיין והקורא, ניתן לעבור ישירות לאתר הכנסת ולהרחיב את הקריאה ביריעה המלאה המפרטת אודות הצעות החוק שיפורטו להלן:

 

פעילות

מהות

קישור

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לבני זוג), התשע"א–2011

הגמלה לפי סעיף זה תשולם בחלקים שווים לכל אחד מבני הזוג, למעט התוספת בגין הילדים אשר תשולם לאישה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע תשלום הגמלה לחשבון בנק משותף, אם ביקשו זאת שני בני הזוג בכתב.

להרחבה

הצעת חוק לעידוד ייצוג הולם של נשים במפלגות

התשס"ח-2008

במסגרת המאמצים להגיע לשוויון במעמדן של נשים, הצעת חוק זו באה לנסות ולבדוק כיצד ניתן להביא למצב בו נשים תהיינה מיוצגות במידה הולמת בכנסת ישראל וזאת מתוך ראייה כי יש בכוחן להשפיע באי אילו מישורים וכי מספר גבוה יותר של נשים יביא לתועלת רבה הן לנושאי חקיקה והן למדינה.

להרחבה

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מענק לחיילות בתפקידי לחימה), התשע"א–2011

בחוק שירות ביטחון יש להוסיף כי יוצא צבא אישה, המשרתת על פי התנדבותה כאמור, תהיה זכאית, בשנה השלישית לשירותה, להטבות בתנאי השירות להן זכאי יוצא צבא גבר, שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת לאחר שהשתחרר משירותו, כאמור בסעיף 17(ב); השר יקבע בתקנות הטבות כאמור, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

להרחבה

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפול פסיכולוגי לנפגעי תקיפה מינית ואונס),

התשע"א–2011

מטרת הצעת החוק הינה להעלות את גובה השתתפות המדינה בשעות הטיפול הפסיכולוגי לנפגעי תקיפה מינית. כיום הנפגעים זוכים ל-60 שעות טיפול פסיכולוגי דרך קופות החולים, וזאת על פי התקצוב בסל הבריאות. העלאת שעות הטיפול ל-120 שעות טיפול, תאפשר לנפגעים לקבל טיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע למשך שנה שלמה.

להרחבה

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – לחצן מצוקה), התשס"ט–2009

אדם שהוצא נגדו צו מניעה נוטה היום להפר אותו, דבר שגורם לאנשים רבים שסבלו מאלימות בתוך המשפחה לא לחשוש מלהתלונן שוב כנגד אותו אדם או  אדם אחר. מטרת חוק זה היא לעודד אנשים הסובלים מאלימות בתוך המשפחה להעז ולהתלונן. במצב הקיים לא מקבלים המתלוננים הגנה אישית. החוק המוצע יעזור להרתיע אדם שהוצא לגביו צו הגנה מלהפר אותו ויסייע ליצור אצל המתלונן תחושת ביטחון אישי.  

להרחבה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת עקרת בית לצורך נכות כללית), התש"ע–2010

המבחנים לקביעת נכות במוסד לביטוח לאומי מפלים בין גברים לנשים. החוק לביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 בוחן את התעסוקה בטווח שקרוב למועד הגשת התביעה, ויוצר אפליה בין שני המינים: בעוד שגברים שלא עבדו בתקופה זו נבחנים על פי יכולת השתלבותם בשוק העבודה, נשים שלא עבדו בתקופה זו יחשבו ל"עקרות בית" ותיבדק יכולת תיפקודן כעקרות בית. מוצע בזאת לשנות את החוק ולהשוות בין גברים לנשים שעבדו וצברו זכויות כנשים עובדות בביטוח לאומי בקריטריונים למבחנים לצורך קביעת נכות כללית. זאת על ידי תיקון סעיף 195 לחוק, המגדיר מי ייחשב מבוטח לעניין ביטוח נכות כללית. על פי התיקון, אישה נשואה שצברה תקופות ביטוח כמוצע, לא תיחשב כעקרת בית וכך תושווה בחינתה לאופן שבו נבחנים גברים.

להרחבה

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מרוץ הסמכויות), התש"ע–2010

המצב הנוכחי, המקנה יתרון משמעותי לצד אשר מקדים להגיש את תביעתו, יוצר מציאות בה נמנעת מבני הזוג האפשרות למיצוי הליכי משא ומתן וניסיונות לשלום בית טרם הפנייה לערכאות. המצב כיום מחריף את הסכסוכים בין בני הזוג, מעודד גירושין, פוגע בילדיהם של בני הזוג, ויוצר 'מאבק' סמכויות בין הערכאות התורם לבזבוז כספי ציבור.

מטרת הצעת החוק לנטרל את ההיבטים השליליים של מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט האזרחיים. לפי הצעת החוק המוצעת, כאשר יפנה בן זוג לבית הדין הרבני בתביעה לגירושין (בין אם כרך בתביעתו את הנושאים הנלווים ובין אם לאו), תעמוד לרשות בן הזוג השני תקופה של 30 יום בה יוכל להחליט האם ברצונו להקנות לבית המשפט האזרחי סמכות בלעדית לדון בנושאים הנלווים לגירושין, זאת על ידי הגשת תביעה בנושאים אלה לבית המשפט לענייני משפחה. הצעת החוק מבטלת את יתרונו של המקדים בפנייה לערכאות, שכן גם במקרה בו אחד הצדדים מזדרז וכורך בתביעה לגירושין את תביעתו בעניינים הנלווים לגירושין כדי שידונו בבית הדין הרבני, ניתן יהיה להעביר את סמכות השיפוט בתביעה זו לבית המשפט לענייני המשפחה, תוך 30 יום מיום הגשת התביעה לגירושין.

להרחבה

 

 

 

הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם משפחה לאחר גירושין), התשע"א–2011

במצב החוקי הקיים, אם האם שבה לשם נעוריה, או נישאה מחדש ומבקשת להוסיף את שם משפחתה החדש לשם משפחתו של הקטין, עליה לקבל לכך את הסכמת האב או את הסכמת בית המשפט שניתנת בהליך מורכב וסבוך. מצב זה קיים לא רק במקרה של משמורת משותפת על הקטין אלא גם במקרה שבו יש לאם משמורת מלאה. התיקון המוצע מתקן עיוות זה. הוא מאפשר לאם שהיא בעלת משמורת מלאה להוסיף את שם משפחתה לשם הקטין, (באמצעות מקף) ללא הסכמת האב וללא תהליך משפטי ובכך להביא לידי ביטוי סמלי ומעשי את הקשר של עם הקטין ואת היותה בעלת המשמורת המלאה עליו.

להרחבה

הצעת חוק השמות (תיקון – שם משפחתו של קטין), התשע"א–2011

במצב הקיים, הקטין מקבל את שם משפחת אביו, גם במקרה בו מחליטה האם להישאר עם שם נעוריה ולא לאמץ את שם משפחתו של בעלה. בהתאם לכך, הילד יכול לשאת את שמות המשפחה של שני הוריו רק במקרה וישנה הסכמה משותפת לכך. התיקון המוצע לסעיף 3 בחוק השמות הקיים, אשר מתייחס, כאמור, למקרה בו ההורים בחרו להישאר כל אחד עם שם משפחתו המקורי, מקנה מעמד שוויוני לשני הצדדים מלכתחילה. קרי, הקטין יישא את שמות המשפחה של שני הוריו ולא רק את שם משפחת אביו. יחד עם זאת, באמצעות התיקון השני לסעיף המדובר, בכל זאת ניתנת האפשרות להורים הנושאים שמות משפחה שונים, לבחור בהסכמה שהקטין יישא רק את שם משפחתו של אחד מההורים.

להרחבה

הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התש"ע–2010

תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שכל קטין, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית וגמירות דעת.

הקורבנות העיקריות של התופעה הן נערות צעירות, אותן משיאים מתוך תפיסה לפיה מקומה הטבעי של האישה הוא בבית ותפקידה מתמצה בהולדת וגידול ילדים. כתוצאה מכך הסכמתה של הקטינה להינשא היא תוצר של הלחץ שמופעל עליה מצד משפחתה או סביבתה, ולמעשה הנישואין נערכים תוך כפיה.  הצעת החוק הנוכחית מציעה להעלות את גיל הנישואין לשני המינים לגיל 18. נוסף על כך, מחליפה הצעת החוק את הוראות סעיף 5 הקובעות כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לאשר נישואי נער או נערה במידה והאישה לברית הנישואין הרתה לגבר או לנער, או בנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות מתן היתר נישואין. הצעת החוק מחליפה את הכלל הזה בכלל גורף הקובע כי בית המשפט יוכל לתת היתר נישואין כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת מבלי לקבוע מה יהיו הנסיבות שיצדיקו היתר כזה.

להרחבה

הצעת חוק הקמת מרכזי תקיפה מינית ואונס, התשע"א–2011

לפי הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע, אחת מכל שלוש נשים תעבור תקיפה מינית במהלך חייה, אחת מכל ארבע נשים נאנסת, אחת מכל שש ילדות עוברת גילוי עריות. אישה שנאנסת ומגיעה למשטרה נחקרת שעות, חקירה פיזית ונפשית קשה. לאחר מכן היא מועברת בניידת משטרה למכון לרפואה משפטית לצורך לקיחת דגימות דם ובדיקות אחרות. במכון נאמר לה כי היא צריכה לפנות לרופא המשפחה על מנת לעבור טיפולים למניעת הריון, זיהומים ומחלות מין. בנוסף על כך, לעתים קרובות הנאנסת צריכה לשוב למשטרה להמשך החקירה המשטרתית ולצורך שחזור המעשה ומסדר הזיהוי. דרך הייסורים הזו נמשכת בין 14-16 שעות.

הקמת המרכזים בחדרי המיון באה לשים קץ למצב חמור זה – הטיפולים והשירותים כולם יינתנו תחת אותה קורת גג, כל הגורמים, רופא, שוטר, עובד סוציאלי, פסיכיאטר ומלווה ממרכז הסיוע, יימצאו במרכזים.

בדרך זו ייוצר שוויון בדרך הטיפול בין כל הנפגעים בארץ, בניגוד למצב הקיים כיום בו הטיפול הניתן לנפגעים הוא שונה, ומותנה באזור הגיאוגרפי בו גר הנפגע ובמערכת אליה הוא בוחר לפנות תחילה.

להרחבה

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות לגמלה בתקופת שהייה במקלט לנשים מוכות), התשע"א–2011

על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), אישה השוהה במקלט לנשים מוכות אינה זכאית לגמלה מכוח החוק. תיקון זה נועד לפתור את המלכוד בו הן נמצאות, ולאפשר לאותן נשים להתחיל את חייהן ללא בן זוגן האלים, ומבלי שמצוקתן הכלכלית תכתיב להן ולילדיהן חיים מלאי אלימות וסבל.

יצוין, כי על פי חוק הבטחת הכנסה זכאי לגמלה מי ששוהה במוסד לגמילה מסמים, ומי שנתון בפיקוח קצין מבחן. מן הראוי, שגם נשים השוהות במקלט תהיינה זכאיות לגמלה.

להרחבה

 

צעדים במישורים נוספים: הצעות לסדר והתבטאויות בתקשורת

פעילות

מהות

קישור

התייחסות לנושא הדרת נשים כנושא חוצה מפלגות, דיון בכנסת, 26.12.11

חה"כ וילף מסבירה כי בייחוד לאור המאורעות בנושא הדרת נשים, על כלל המפלגות לאחד כוחות מבלי להבדיל את הנושא לכל מפלגה, שכן הנושא חוצה מפלגות ועל כן יש לקדמו כמקשה פרלמנטארית כוללת ולא כמפלגות נפרדות.

להרחבה

התייחסות להקצנה בנושא הדרת נושא בהקשר הדתי, דיון בכנסת, 19.12.11

חה"כ וילף מציינת כי ראש הממשלה נקט צעד נכון בעודו מביע עמדה ברורה כנגד הדרת נשים וממשיכה לפרט אודות חשיבות קידום מעמד האישה ללא קשר לדת, כל דת באשר היא.

להרחבה

הדרת נשים מצה"ל, דיון בכנסת, 05.12.11

חה"כ וילף מביעה אמון כלפי הצעדים שנקט צה"ל כתגובה למהלכים שמטרתם הדרת נשים. עוד מסבירה את החשיבות שבאחדות הדעת של כלל חברי הכנסת בנושא.

להרחבה

התייחסות כוללת בנושא הדרת נשים, התבטאות תקשורתית, 05.12.11

ח"כ ד"ר עינת וילף מתייחסת לנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי ומצה"ל בתכנית "הכול  דיבורים" עם ירון דקל.

להרחבה

הדרת נשים מהוועדה למינויי דיינים, דיון בכנסת, 23.11.11

ח"כ ד"ר עינת וילף פנתה לשר המשפטים ואמרה שאם כבר מדירים נשים מוועדה למינוי דיינים, אז שהוועדה לא תתייחס לכל נושא שעוסק בנשים.

להרחבה

אלימות כלפי נשים בהקשר הדת, דיון בכנסת, 22.11.11

חה"כ וילף מציינת בפירוש, כי אין לתת יד לשום שימוש במסורת, בדת, כאמצעי שמצדיק הדרת נשים, אלימות נגד נשים, וכל ראייה של נשים כמשתייכות למעמד נחות בכל מישור ומובן.

להרחבה

שימוש במסורת כהצדקה להדרת נשים, דיון בכנסת, 02.11.11

חה"כ וילף מדגישה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הדרת הנשים לא מוצדקת בשום דרך, על אחת כמה וכמה לא על ידי המסורת ככזו שמצריכה מנשים לעבור מדרכה, לשבת בחלק האחורי של האוטובוס ולהימנע משירה במרחב הציבורי.

להרחבה

העלאת גיל הפרישה לפנסיה, התבטאות תקשורתית, 01.11.11

ח"כ וילף בעד העלאת גיל הפרישה לנשים והשוואתו לזה של גברים תוך כדי סגירת פערים בין זכויות נשים לגברים.

 

להרחבה

להרחבה נוספת

אפליית נשים על רקע שילוב חרדים, תגובה באתר, 31.08.11

ח"כ וילף טוענת כי שילוב חרדים בשירות הצבאי והאזרחי הוא בעל חשיבות עצומה בדרך לשוויון בחלוקת הנטל. יחד עם זאת, אסור שהוא יבוא על חשבון התקדמות שילוב הנשים בעמדות מבצעיות בצה"ל.

להרחבה

ביטול אפליית נשים, דיון בכנסת, 05.07.11

ח"כ וילף קוראת שלא ייעשה שימוש במסורת ודת כדי לקדם אפליה בין נשים לגברים.

להרחבה

העלאת גיל הפרישה לפנסיה, ערוץ הכנסת, 04.07.11

ח"כ וילף בעד העלאת גיל הפרישה לנשים והשוואתו לזה של גברים תוך כדי סגירת פערים בין זכויות נשים לגברים.

 

להרחבה

מינוי האלופה הראשונה בצה"ל, תגובה באתר, 26.05.11

ח"כ וילף מברכת על המינוי ההיסטורי של האלופה הראשונה בצה"ל ומייחלת להישנות מקרים מעין אלה.

להרחבה

גיוס חרדים לצה"ל שלא על חשבון קידום מעמד האישה, תגובה באתר,06.03.11

ח"כ וילף מודה ומברכת על הרצון והמחשבה לגייס חרדים לשורות צה"ל, אך מדגישה כי צריך לשמור על קידום מעמד האישה ועל אחת כמה וכמה לא להביא לדעיכת המאמצים שנעשו עד כה בנושא זה.

להרחבה

הדרת נשים בצבא עקב גיוס חרדים, דיון בכנסת, 09.11.10

ח"כ וילף מציינת שגיוס החרדים מעודד מנגד הדרת נשים, דבר שאסור שיקרה בחברה הישראלית ובוודאי לא בצבא ההגנה לישראל.

להרחבה

עשור להחלטת האו"ם 1325 לשילוב נשים בצוותי מו"מ, דיון בכנסת, 01.11.10

דיון מיוחד של ועדות חוץ וביטחון ומעמד האישה בנושא שילוב נשים בצוותי מו"מ ביוזמת ח"כ עינת וילף.

 

להרחבה

להרחבה נוספת

 

להרחבה נוספת

הצורך בייצוג נשי לאור פסיקת בג"ץ, תגובה באתר, 16.08.10

ח"כ וילף מדגישה את הצורך בייצוג נשי לאור החלטה של בג"ץ.

להרחבה

הצעת חוק לעידוד שילוב נשים במערכת הפוליטית, 25.07.10

הצעת חוק של ח"כ וילף בנושא שילוב נשים במערכת הפוליטית.

להרחבה

להרחבה נוספת

 

להרחבה נוספת

 

להרחבה נוספת

 

להרחבה נוספת

עידוד המהפכה הפמיניסטית, דיון בכנסת, 19.03.10

במסגרת יום האישה הבינלאומי, נאמה ח"כ עינת וילף במליאת הכנסת על ייחודה של המהפכה הפמיניסטית.

להרחבה

התבטאות ביום האישה בחולון, 08.03.10

ח"כ וילף מתארחת בחולון ביום האישה.

להרחבה

 

Comments Closed