ריכוזיות במשק וצדק חברתי

ח"כ ד"ר עינת וילף העלתה הצעה לסדר בנושא ריכוזיות במשק והתייחסה לפרסומן הקרוב של ההמלצות הסופיות של ועדת התחרותיות.

דבריה של ח"כ וילף:

כבוד היושב ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת.

אני רוצה קודם כל לברך את קודמי, חבר הכנסת יואל חסון, שעשה שימוש בנושא הזה של הצעה לסדר-היום. בדרך כלל באופוזיציה עושים שימוש נרחב מאוד בחקיקה פרטית כדי להעלות נושאים לסדר-היום, ואני מוצאת שיש חוסר איזון מאוד קשה בין עבודת החקיקה לבין השימוש בשאר הכלים הפרלמנטאריים. רציתי לברך דווקא על כך, ואולי זאת סנונית ראשונה של שימוש בכלים פרלמנטאריים אחרים.

את ההצעה לסדר-היום ביקשתי להקדיש לנושא של הריכוזיות במשק. הקדשתי כבר כמה הצעות לסדר-היום ודיונים במליאה, וגם בוועדות, לנושא הזה – הריכוזיות בכלל, בעיית הפירמידות, הריכוזיות בתקשורת. חשוב לי להשאיר את הנושא הזה על סדר-היום, כי הוא אחד הדברים החשובים ביותר שיש כדי להשיג צדק חברתי במדינת ישראל.

אנחנו נמצאים עכשיו קרוב מאוד לשלב של פרסום המלצות הוועדה לקידום התחרותיות, ועדת הריכוזיות במשק.

אנחנו נמצאים עכשיו לקראת פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות. אני מעריכה שעם פרסום ההמלצות יתקיים דיון דרמטי, משמעותי, הן בכנסת והן בממשלה, ובוודאי בתקשורת ובציבור הרחב. כך ראוי, כי אנחנו עומדים, בשאיפה, על סיפה של אחת התמורות הגדולות שיכולות להיות במשק הישראלי, שבמשך עשרות שנים היה משק מאוד ריכוזי.

עכשיו, אפשר היה להצדיק את זה בתקופות מסוימות, תקופות מאוד משימתיות, אבל בסופו של דבר אנחנו עומדים מול שאלה שאני חושבת שהיא אחת השאלות הקשות ביותר: איך זה שמדינת ישראל, עם כל הכישרון והיכולת שיש בתוכה, אינה ממצה את הכישרון הזה?

אנחנו משווים את עצמנו למדינות ה-OECD, אומרים: "אנחנו פה, אנחנו שם, פחות טוב, יותר טוב". אני חושבת שאנחנו צריכים להשוות את עצמנו לקבוצת ייחוס אחרת לגמרי, וזה היהודים. מדינת ישראל הרי קמה למטרה מסוימת – להיות ביתו הלאומי של העם היהודי – ואנחנו מוצאים שיהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל, ברוב המכריע הם בעלי תואר ראשון, במעמד הבינוני ומעלה, באמת חוץ מחריגים או קהילות שמבקשות לשמר אורח חיים מסוים. גם לגבי אותם יהודים שעלו מצפון אפריקה יש פער בלתי נסבל בין הצלחתם של אלה שהלכו למדינות כמו ארצות-הברית, קנדה וצרפת לבין אלה שעלו למדינת ישראל, ואין שום סיבה שזה יהיה המצב – אותם אנשים, אותן יכולות, אותו רקע.

אחת הסיבות היא שבסופו של דבר המשק הישראלי היה ונותר משק ריכוזי, שנותן למעטים, ולא מאפשר להרבה מאוד למצות את היכולות שלהם. הדבר הזה בא לידי ביטוי בהקצאה של שלל משאבים, והמשאב שבו עוסקת ועדת הריכוזיות הוא משאב ההון. כשאנחנו מדברים על הון, זה נשמע כמשהו מאוד ערטילאי. איך זה יכול להיות קשור לזה שאנחנו לא ממצים את הכישרון? אבל ההון הוא בסופו של דבר היכולת של אדם בעל רעיון, בעל יוזמה, ללכת ולקבל הלוואה כדי להקים עסק, כדי לרכוש השכלה, כדי לממש את הפוטנציאל שיש לו.

ואם הרוב המכריע של המשאב החשוב הזה שנקרא ההון הולך לקבוצה קטנה, שמשתמשת בזה לצרכיה, שמשתמשת גם בכוח הפוליטי שהיא צוברת באמצעות ההון הזה כדי לשמר משק לא תחרותי וסגור, שמוציאה את ההון הזה לטובת הרפתקאות מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ואנשי עסקים קטנים, בינוניים, יזמים, אנשים שחיים ברחבי הארץ, שיש להם רעיונות, יוזמות, יכולות לקדם את עצמם אינם מקבלים גישה למשאב הזה של ההון, בסופו של דבר כחברה, אנחנו מקבלים חברה שלא ממצה את היכולת והכישרון שלה. חשוב לי שנדע שיש את החיבור הזה בסוף לבין היכולת שלנו להיות חברה מצליחה וחברה שבה אנשים ממצים את הפוטנציאל שלהם לבין אותן שאלות, ערטילאיות לכאורה, שהן שאלות של שוק ההון והריכוזיות במשק הישראלי.

מאוד חשוב שכשיתפרסמו ההמלצות, תהיה הלימה בין המצב הקשה שתואר כבר בתיאור הביניים לבין ההמלצות. אחד החששות הגדולים שלי זה שאנחנו נקבל דו"ח שיהיה בו התיאור הקשה כבר בהמלצות הביניים. אם היו אנשים שטענו: "אין בעיה של ריכוזיות במשק", בא דוח הביניים ואמר: "יש בעיה חמורה של ריכוזיות במשק הישראלי". אבל חשוב שההמלצות יהיו כאלה שמתאימות לתיאור הבעיה. שלא יטפלו רק בשני אנשים – שיפתרו את הבעיה באופן רחב; שיביאו לפירוק הפירמידות; שיביאו לכך שאנשי עסקים קטנים, בינוניים, יזמים, אנשים שרוצים לקדם את עצמם, תהיה להם גישה למשאב הזה שנקרא ההון. ולכן, חשוב שהנושא הזה לרגע לא ירד מסדר-היום.

חשוב גם שנבין עד כמה הנושא של ריכוזיות קריטי לצדק החברתי, כי יש כאן תנועת מספריים. העובדה שהמשק הישראלי הוא עדיין יחסית משק לא מספיק תחרותי ומשק סגור, גורמת לכך שישראלים בעלי יכולת וכישרון מסתפקים במשכורות מבזות, שאינן משקפות בכלל את היכולות ואת הכישרון שלהם, כי הם תקועים במשק תחרותי, משק שהפריון בו לא גבוה, ואז משלמים להם משכורת נמוכה. מנגד, כיוון שהמשק לא תחרותי, המחירים גבוהים, ויש כאן תנועת מספריים, שהיא שגורמת לאנשים להרגיש שהם לא יכולים יותר, כי הם גם מקבלים משכורות שאינן משקפות את היכולת שלהם והם גם משלמים מחירים בלתי נסבלים.

בוודאי מעניין לדעת שהפירמידות ואותן משפחות ששולטות בפירמידות והריכוזיות הם באותם תחומים שבהם גם המחירים לא ירדו. דווקא במקומות שסוף-סוף נפתחו לתחרותיות, אין ריכוזיות, אין שליטה של משפחות – דברים כמו טקסטיל, מוצרי בית ומוצרי חשמל. המחירים ירדו במונחים דרמטיים בעשור האחרון, בשני העשורים האחרונים, לפעמים ב-80% ו-90%.

לכן, כשאנחנו לוקחים את הנושא הזה של ריכוזיות, שלפעמים נשמע כנושא מוגבל, צריך להבין שהוא עוסק בשאלות היסוד שלנו כחברה בישראל: בצדק החברתי, ביכולת של אנשים למצות את הכישרון, ביכולת של אנשים לנהל חיים ורמת חיים שבה המחירים הם סבירים, ובסופו של דבר לזכור שיש לנו אחריות כמדינה קולטת עלייה לכך שכל היהודים שעלו לכאן ובחרו להגיע לכאן לא ייפלו במיצוי הפוטנציאל שלהם ממה שניתן להם במדינות אחרות. זו האחריות שיש לנו כלפיהם, ולכן המלצות ועדת הריכוזיות הן המלצות קריטיות למדינת ישראל. בעיני, בסופו של דבר, אם הממשלה הזאת תעשה דבר אחד, והוא יישום באופן חריף של המלצות שיביא לכך שרמת הריכוזיות במשק תרד באופן דרמטי, אני אגיד דיינו.

 תודה רבה.

Comments Closed