"למדיניות הממשלה אין השפעה על יחס צעירי התפוצות לישראל"

כך טענו היום חוקרים בכנסת. ח"כ ד"ר עינת וילף:  "חשוב שאנחנו בכנסת לא נעשה שימוש פוליטי בדור הצעיר של היהודים בחו״ל כדי לטעון לטובת מדיניות זו או אחרת".

חוקרים ממספר אוניברסיטאות ומכונים אמרו היום (שלישי) בדיון בכנסת כי אין שום קשר למדיניות הפוליטית של מדינת ישראל, הסכסוך ויחסי ישראל-מדינות ערב – למידת הזיקה או הניתוק של צעירים יהודיים בחו"ל לישראל. "המדיניות הממשלתית משמשת רק תירוץ לאלו שאין להם עניין בקשר עם מדינת היהודים", אמר שמואל רוזנר, עמית במכון שטען כי הנחה מגובה בנתונים כמותיים לאורך השנים. יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות) שיזמה דיון בתפיסת הדור הצעיר בקרב העם היהודי בעולם את מדינת ישראל, הדגישה כי "מסתבר, ואני מודה שזו הפתעה מעניינת, מהמחקרים השונים כי שאלת העמדות הפוליטיות כמעצבות את תפיסת הדור הצעיר כלפי מדינת ישראל אינה רלוונטית. בין אם צעירים אלה אוהדים את המדיניות של ממשלת ישראל ובין אם לאו, הדבר אינו משפיע על מידת הקשר שלהם עם ישראל ואנשיה. לפיכך, חשוב שאנחנו בכנסת לא נעשה שימוש פוליטי בדור הצעיר בחו״ל כדי לטעון לטובת מדיניות זו או אחרת. הדבר המובהק היחיד ובכך אין מקום להבדל פוליטי – הוא כי יש לחזק את הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר שחי בחו"ל, ועל מדינת ישראל לקבל הכרעה להשקיע מאמצים משמעותיים, מרוכזים ומתוכננים בכיוון זה".

רוזנר הוסיף כי ישנם שתי קבוצות חוקרים בארה"ב החלוקות על הסיבות להתרחקות צעירי התפוצות מישראל. דעה הטוענת שהצעירים יישארו מרוחקים מישראל גם כשיתבגרו, ואילו אחרת סוברת שצעירים בתפוצות תמיד רחוקים תודעתית מישראל – וכשיתבגרו, יקימו משפחה ויחנכו ילדים יתחזק הקשר שלהם עם ישראל. לדבריו, לדעה האחרונה ישנם נתונים תומכים במשך השנים.  "התרופה הטובה ביותר היא חיזוק הזהות היהודית-אמריקאית, ולכן מדינת ישראל צריכה לסייע לקהילה היהודית לקרב צעירים לזהות היהודית שלהם כמו תכניות "תגלית", "מסע", וכן סיוע במימון חינוך יהודי בארה"ב", אמר.

אבינעם בר יוסף, נשיא המכון טען כי הטיפול ביהודי התפוצות חייב לצאת ממשרד החוץ ולהיות באחריות שר במשרד ראש הממשלה, ובכך יתבטא היחס הראוי לתפוצות. לדבריו, ייתכן שדווקא בתקופת ההתבססות הצעירים בחו"ל מקדישים יותר לעצמם – ואח"כ חוזרים להתעניין בישראל. פרופ' סטיב כהן מההיברו יוניון קולג' בניו יורק, טען בשידור ישיר לדיון כי יותר ויותר צעירים פוגשים לא-יהודים, והתבוללות גורמת לירידה בהתעניינות בישראל. לדבריו, "ילדי נישואי תערובת אינם יהודים עוד מבחינה תודעתית". הרבה נעמה קלמן, דיקאנית ההיברו יוניון קולג' בירושלים, אמרה כי "יש אמריקאים לא-יהודים המוכנים לגדל את ילדיהם כיהודים. היהדות הצפון-אמריקאית לא גוססת, כפי שנוטים לחשוב, ויש לה מה ללמד אותנו".

שמואל בן שמואל, משרד החוץ התריע כי המרכיב המרכזי שכמעט איננו מתמודדים אתו הוא רמת הילודה הנמוכה בתפוצות, וקרא להגביר את ההשקעה בחינוך היהודי. גם רונן נויבריט, מארגון רבני צוהר, הדגיש כי שליח הסוכנות צריכים להתמקד בחינוך יהודי, ואילו אביבה זלצר-זובידה מהסוכנות היהודית קראה לשתף את הצעירים בחוויות יהודיות ברשתות החברתיות. ואכן, ילנה איזנשטיין ממשרד ההסברה והתפוצות סיפרה כי המשרד פתח קבוצות פייסבוק רבות, וכן אפליקציות מחברות לישראל. עמנואל מהל, מנהל מחלקת הקהילות היהודיות במשרד החוץ טען כי יש לחזק מנהיגות צעירה בקהילות, ולאו דווקא שתעלה לארץ וכך יחלשו הקהילות. מולו, סיפר יוחנן בן יעקב ממשרד החינוך מפעיל זה עשרים שנה – בשיתוף פעולה עם הסוכנות – את תכנית "חפציב"ה" המפעילה 60 מורים ב 45 בתי ספר יהודיים, עם כעשרת-אלפים תלמידים.

פלג רשף, סמנכ"ל ארגון הדיפלומטים היהודים העולמי, הוסיף כי משלחות של פעילים יהודיים לארץ, יגבירו את הקשר לישראל ואת הזהות היהודית, ואילו בקי כספי, סגנית נשיא הפדרציות היהודיות בצפון-אמריקה, התריעה כי הקשר עם התפוצות הוא הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל ולכנסת יש אחריות איך חוסר-הבנה של המנהיגות היהודית בחו"ל – עלול לפגוע בקשר הזה. "מה שנאמר על דוכן הכנסת – משפיע גם מעבר לים", אמרה. אלון פרידמן, מנהל תכנית "מסע", הוסיף כי רבים מעשרת-אלפים המשתתפים בכל רגע בפרויקט, ונמצאים בארץ מחצי שנה עד שנה, הם פרי נישואי תערובת. "רבים מההורים הלא-יהודים הם חסרי-דת, וכשההורה היהודי דומיננטי יותר – הילדים גדלים עם זיקה יהודית. התדמית של ישראל כמעצמת טכנולוגיה מושכת הרבה יותר ממה שמרתיעות הבעיות הפוליטיות", טען.

Comments Closed