70 שנה לטביעת אוניית המעפילים סטרומה

ח"כ ד"ר עינת וילף מתייחסת לטביעת אוניית המעפילים סטרומה לפני 70 שנה במסגרת הצעות לסדר במליאת הכנסת.

דבריה של ח"כ וילף:

תודה רבה. גברתי יושבת-הראש, השרים, חברי חבריי הכנסת ואורחים נכבדים, אני רוצה לברך את עמיתי חבר הכנסת דני דנון על קיום היום הזה.
ההיסטוריון הנוצרי הקתולי פול ג'ונסון סיפר שהוא החליט לכתוב את ספרו "ההיסטוריה של היהודים" אחרי שהוא הגיע למסקנה שכהיסטוריון, להסתכל על היהודים נותן נקודת מבט מאוד חריגה- לראות את ההיסטוריה מנקודת מבטם של החלשים, של המפסידים. אומרים שההיסטוריה נכתבת על-ידי המנצחים, והוא אמר: "הנה הזדמנות להסתכל דווקא על הצד החלש והמפסיד פעמים רבות".

סיפור האונייה "סטרומה" הוא בעצם הסיפור של כוחות אדירים שפועלים, ובסוף מגיעים לידי טרגדיה אנושית, אבל כל אחד מהכוחות האלה פועל מעל ומעבר לסיפור עצמו. הרי בסוף, מה ההבדל בין "סטרומה" ל-"אקסודוס"? ההבדל הוא תוצאותיה של מלחמת העולם השנייה. בעת שאוניית המעפילים הזו ניסתה להגיע לחופי ישראל, בריטניה הייתה נואשת, ברית-המועצות הייתה נואשת. לא ידעו עוד שינצחו את המלחמה. בריטניה, שהייתה אחראית לאפשר עלייה לארץ-ישראל כחלק מהצהרת בלפור, כחלק מקבלת המנדט הבריטי מליגת האומות, היא הייתה מחויבת הרי לאפשר ליהודים להגיע לכאן.

אנחנו תמיד זוכרים את "הספר הלבן", אבל לא זוכרים שבבסיס המנדט ניתן לבריטניה על מנת לאפשר עלייה יהודית ולהקים בית לאומי לעם היהודי. הרי הם הקשיחו את לבם בגלל התנגדותם של הערבים. אנחנו הרבה פעמים פוטרים את הערבים, את מדינות ערב, מהאחריות לגורלם של היהודים בשואה. הם וודאי פוטרים את עצמם. אבל הם אלה שלחצו כל העת כדי למנוע עלייה יהודית, כדי למנוע מבריטניה לאפשר לה למלא את המנדט שהוטל עליה על-ידי האומות. ועל כן, בסופו של דבר בריטניה הנואשת קיבלה על עצמה — כדי שמדינות ערב יהיו אתה, קיבלה על עצמה להקשיח את עמדתה כנגד היהודים ולבגוד במנדט שהיא קיבלה.

לאחר המלחמה בריטניה המוחלשת וארצות-הברית החזקה אפשרו בעצם לאניית "אקסודוס" להגיע בתהליך ארוך בסוף לחופי ישראל, לפני כן לקפריסין, אבל להקים גם את מדינת ישראל. ברית-המועצות, צריך לזכור שבאותה תקופה היא נלחמת למען שלום העולם, וגם את זה אסור לשכוח אל מול הטרגדיה שקרתה.

אני אסיים בזה שלפני כמה חודשים הייתי במפגש בבריטניה וניסיתי לשאול בריטים מדוע הם אחת המדינות שבהן הסנטימנט האנטי-ישראלי הוא החזק ביותר. ניתנו לי כל מיני הסברים, דיברו על ה-BBC, על התקשורת. אבל היה הסבר אחד שהיה מעניין יותר מכולם. הם אמרו: "בריטניה, מכל מדינות אירופה, יש לה הכי פחות אשמה בנושא השואה והכי הרבה אשמה בנושא הקולוניאליזם". ולכן דווקא היום חשוב שנזכיר שבריטניה צריכה להרגיש אשמה הרבה יותר ממה שהיא מרשה לעצמה, כי היא בגדה במנדט שניתן לה לתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי, לאפשר עלייה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה. ואז היינו נמצאים במקום אחר. וקולוניאליזם — אין לו דבר וחצי דבר עם הציונות, ולכן אין המקום פה. ולכן אנחנו זוכרים היום שהטרגדיה היהודית היא הרבה פעמים טרגדיה של מי שכוחות ההיסטוריה פועלים עליו מבלי לדעת מה הם גורמים.

Comments Closed