ח"כ וילף בדיון מיוחד במעמד שגריר הודו: דווקא על רקע מאבק בדה לגיטימציה, יש חשיבות מיוחדת להשקעה בהודו

 

משרד החוץ מתכנן לפתוח עד סוף שנת 2012 נציגות דיפלומטית בבנגלור, בירת ההי-טק של הודו. היקף הסחר בין המדינות: 5.5 מיליארד דולר לשנה. ח"כ ד"ר עינת וילף: דווקא על רקע מאבק בדה-לגיטימציה יש חשיבות מיוחדת להשקעה בהודו, בה אהדה גדולה לישראל ולעם היהודי.

דיון ראשון מסוגו נערך היום (שלישי, 28.2) בכנסת, ובו נאמר כי משרד החוץ עומד להרחיב את שיתוף הפעולה עם הודו. ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, העוסקת בקשרי ישראל והקהילות היהודיות בתפוצות, עסקה ביחסי הודו והעם היהודי, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר עינת וילף (עצמאות). וילף ציינה כי הודו היא מעצמה עולה וחשוב להתייחס למשולש היחסים הודו-ישראל והעם היהודי וכיצד העם היהודי יכול להתגייס לחיזוק היחסים בינה למדינת ישראל. "היחסים בין ישראל להודו הם מהיחסים החשובים של מדינת ישראל, וחשיבתם תגבר – כחלק מבניית הקשרים עם המעצמות העולות. ארגונים יהודים פעילים בהודו לטובת חיזוק הקשר וחיזוק תדמיתה של ישראל בהודו, ודווקא על רקע מאבק דה הלגיטימציה יש חשיבות מיוחדת להשקעה בהודו שיש בה אהדה גדולה לישראל ולעם היהודי". וילף הדגישה כי נוכחותו של שגריר הודו בישראל בדיון, שלחה מסר ברור לגבי החשיבות שהודו מייחסת לא רק ליחסים אלו.

רותי כהנוב, סמנכ"לית משרד החוץ הדגישה כי ישראל מרוצה מאד מהיחסים עם הודו, והשגרירות בניו דלהי היא אחת הגדולות בעולם. "אנחנו מחזקים את הקונסוליה במומבאי, ועד סוף השנה תיפתח נציגות נוספת בבנגלור, מרכז ההי-טק במדינה. אנו משקיעים הרבה בדור הצעיר, בעיתונאים, ובחקלאות. הקמנו 7 מרכזי מצוינות לקידום החקלאות, ורק אתמול הכריז שר החוץ ליברמן על 120 מלגות לסטודנטים הודים ללימודים בארץ. יש משלחות רבות של אנשי תקשורת הודים בארץ, ואנו מעודדים גם קשר בין הקהילות היהודיות וההודיות בארה"ב", אמרה. גם ענת ברנשטיין-רייך, נשיאת לשכת המסחר ישראל-אסיה סיפרה כי על אירוח עשרות משלחות סחר מדי שנה מהודו, וכי רוב האוניברסיטאות בארץ פתחו תכניות ללימוד עסקים בהודו.

שגריר הודו, סאראנה נאווטג' אמר כי "יחסי הודו והעם היהודי נמשכים כבר אלפי שנים, וכיום חיים בארץ כ-70 אלף יהודים יוצאי הודו, שעלו מרצונם. הקהילות היהודיות היו מעורבות מאד בחיים בהודו והקימו בתי חולים וספריות". השגרי הרחיב על שיתוף-הפעולה בין שתי המדינות בתחום החקלאות, וציין כי בגלל האחוז הגבוה של חקלאים בהודו ישראל נתפסת כמקור חשוב ביותר לפיתוחי טכנולוגיות חקלאות מתקדמות, ניצול מים, טכנולוגיות להפחתת מליחות, השקיה, ולטיהור והתפלת מים. כמו-כן מתקיים סחר רחב בסחר ביהלומים, ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיות מידע, ובימים אלו נפתח מו"מ על סחר חופשי. לדבריו, כ-35 אלף תיירים ישראלים מסיירים מדי שנה בהודו וכמות דומה של תיירים הודים בארץ.

אריאל קנדל מהמכון לתכנון מדיניות העם היהודי העורכת מחקר על יחסי ישראל –הודו והעם היהודי הוסיפה כי כיום, במלאת 20 שנה של יחסים דיפלומטים, מתקיים שיתוף-פעולה בתחומי חקלאות, מים, חלל, ביטחון הפנים, והיקף הסחר עומד על כ-5.5 מיליארד דולר בשנה. לדבריה, היחסים אינם מספיקים ועד היום לא נערך בארץ ביקור של נשיא או רה"מ הודי. קנדל טענה כי "אם הודו שואפת למעמד מעצמה, היא חייבת לקיים דיאלוג עם מנהיגים ישראלים, גם בנושאים שבמחלוקת. במאה העשרים התמקדה מדיניות החוץ של ישראל בעיקר באירופה וארה"ב והגיע הזמן למדיניות חדשה עם הודו וסין, שם אין דעות קדומות כלפי היהודים. להודו נוכחות הולכת וגדלה במזה"ת, 75 אחוז מהנפט שלה מגיע האזור, ו כ30 מיליארד דולר מגיעים מדי שנה להודו מכ-4 מיליון עובדים הודים במדינות המפרץ". היא הוסיפה כי יהודים והודים כאחד מקנים חשיבות רבה לחינוך, קהילה ומשפחה, ובמקומות רבים בעולם הם עומדים מול אתגרים משותפים. "הודו יכולה ללמוד מפעילות השדולה היהודית בארה"ב, ומגיוס תרומות מהקהילה ההודית בחו"ל המונה כ-25 מיליון הודים החיים מחוץ למולדתם. כמו כן הודו יכולה ללמוד מהתוכניות הישראליות ללימוד המולדת אצל יהדות התפוצות".

ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) יו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית הודו-ישראל, סיפרה כי בשנים האחרונות הגיעו לארץ מספר רב של שרים וחברי פרלמנט מהודו, כשאצל רובם מדובר בביקור ראשון בישראל.

ד"ר שלווה וייל, מהאוניברסיטה העברית וממייסדי אגודת הידידות ישראל-הודו ציינה כי "ההודים מעולם לא ידעו מהי אנטישמיות, באוניברסיטת בומביי לימדו עברית כבר במאה ה-19 עוד לפני שלימדו עברית באוניברסיטאות אוקספורד וקיימבריג'". ד"ר אריה סטריקובסקי, ציין כי מנהיגי הודו, גנדי ונהרו, הסכימו כבר בשנת 38' לקלוט את כל פליטי השואה, אלא שאז הם לא היו עדיין מדינה עצמאית.

נח מסיל, נשיא הארגון הארצי של יוצאי הודו הוסיף כי "כמי שקיבלו חינוך הודי אנחנו שקטים, אך אנו יוצרים קשרים עמוקים בין שתי המדינות עוד לפני כינון היחסים הדיפלומטיים. אנחנו מעודדים את הקהילה שנשארה בהודו, ומוציאים רבעון בשפה ההודית ומופץ בארץ ובחו"ל".

נטלי שטנגל, ורחלי בן דור-מרדכי, סטודנטיות בתוכנית ללימודי הינדואיזם ויהדות באוניברסיטת חיפה הציגו את עיקרי התוכנית, בה לומדים כיום 50 סטודנטים, והיא עריכת השוואות ופרסום מחקרים, וחיזוק הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים בין שתי המדינות. האחראים לתוכנית הם הד"ר איתמר תיאודור וד"ר יוסי חיות והיא זוכה לפרסום רב בהודו.

שלמה קאליש, יו"ר ידידי אגודת חב"ד הודו סיפר כי בהודו יש 18 בתי חב"ד, המטפלים בכ- 50 אלף תרמילאים ישראליים מדי שנה. לדבריו, רק שתי קהילות יהודיות נותרו פעילות עדיין, במומבאי ובקוצ'ין, אך בכלכולה בקושי נותרו יהודים וכבר אין פעילות בבית הכנסת. ההיסטוריון ניסים מוזס טען כי בארץ אין די ידע על יהדות הודו, וקרא להשתמש ביהודי הודו לצורך העמקת הקשרים בין שתי המדינות, לאור היכרותם את השפה, התרבות והמנטאליות.

יוסף אורן יו"ר אגודת יהודי קוצ'ין סיפר כי בקוצ'ין נותרו 15 משפחות בלבד, והממשלה ההודית החליטה לשפץ את בתי הכנסת הנטושים ולהפוך אותם למפוארים במיוחד, בהם מונצחת הקהילה הגדולה שהייתה במקום. לדבריו, שבעה בתי כנסת נוספים משופצים בימים אלו ברחבי הודו, אך ליוצאי קוצ'ין חורה במיוחד גירוש שליחי חב"ד מהעיר, בתואנה שהם שליחי המוסד, וזאת לאחר ששיקמו את הקהילה, והבטיחו את פעילות בית הכנסת ואספקת המזון הכשר.

Comments Closed