82% מיהודי בריטניה: "ישראל היא חלק מרכזי בזהותנו"

בוועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי שוברים מיתוס: נציגי יהדות בריטניה מדווחים על הישגים במאבק נגד האווירה האנטי-ישראלית. יו”ר ועדת המשנה, ח”כ ד”ר עינת וילף: הקהילה היהודית הבריטית הוכיחה בעבר חדשנות גבוהה במענה לאתגרים לא-פשוטים.

ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת ערכה אתמול ישיבה ממושכת שכללה כמה גילויים, על יחסי ישראל-בריטניה. יו”ר ועדת המשנה, ח”כ ד”ר עינת וילף (עצמאות) אמרה כי: ”על מדינת ישראל להביא לידי ביטוי את אחריותה לעתידו של העם היהודי, ומנהיגים ישראלים צריכים להיות מודעים למשמעות שיש להחלטותיהם ואמירותיהם על יהודים מחוץ לישראל”.

לדברי מיק דייויס יו”ר UJIA (המגבית בבריטניה) וה-JLC (מועצת המנהיגות היהודית בממלכה) אין בפועל שום חרם אקדמי על ישראל, יהודי נבחר כסגן נשיא ארגון הסטודנטים הארצי, השואה נלמדת בבתי הספר, אין חשש להתהלך כיהודי ברחובות לונדון, ומדי שנה מדבר הרב הראשי 20 דקות בטלוויזיה על ראש השנה, בעוד שלארכיבישוף מקנטרברי ניתנות 10 דקות בלבד, ולמלכה – רק חמש. הוא דיווח לוועדה כי 75% מן הילדים היהודיים בבריטניה לומדים בבתי ספר יהודיים בסיוע המגבית (כולל חרדים, ובעיקר בבתי ספר יסודיים). לדבריו, מסקר שערכו בקרב יהודי בריטניה עולה כי 82% מיהודי בריטניה סבורים שישראל ממלאה תפקיד מרכזי בזהותם, 95% ביקרו בישראל, ו-90% רואים בישראל מולדת אבותיהם.

לדברי יו”ר ועדת-המשנה ח”כ וילף ”התרשמנו מעומק המחויבות של הקהילה היהודית בבריטניה למדינת ישראל ולחיים היהודיים. השילוב בין קהילה מעורבת ומחויבת לישראל וליהדות – ובין אתגרים לא-פשוטים בזירה הבריטית, הופך את בריטניה למעבדה ייחודית המאפשרת לפתח תובנות ודרכי-פעולה לטובת השגת הישגים במאבק המדיני. הקהילה היהודית הבריטית הוכיחה בעברה חדשנות גבוהה במענה לאתגרים לא פשוטים ויש להניח שכך יהיה גם בנושא המאבק המדיני למען ישראל והרעיון הציוני”.

ח”כ וילף תמכה בעמדת ראשי הקהילה כי על ישראל להביא לידי ביטוי את אחריותה לעתידו של העם היהודי וכי יש חשיבות לכך שמנהיגים ישראלים יהיו מודעים למשמעות שיש להחלטותיהם ואמירותיהם על יהודים מחוץ לישראל. ”במיוחד אני תומכת בבקשתם להרחיב את השיח בין ישראל וישראלים ובין יהודים בעולם באופן שיאפשר להם להביע את תמיכתם ומחויבותם לישראל כביתו הלאומי של העם היהודי, יחד עם התמודדות עם נושאים מורכבים שיש לגביהם מחלוקת”.

מייק דיקסון מארגון STAND WITH USסיפר על תמיכת הקהילה היהודית בישראל, בעת מלחמת לבנון השניה, וכי 170,000 יהודים-בריטים ביקרו בארץ בשנה החולפת. עם זאת לדבריו, באוניברסיטות בבריטניה נרשמו אירועים רבים של אנטישמיות, דה-לגיטימציה והפצת-שקרים על ישראל, וכי 31% מהסטודנטים היהודים דיווחו שהותקפו בשל יהדותם, וארגוני צדקה רבים משמשים צינור להעברת כסף לחמאס. עם זאת, דיקסון דיווח גם על צעירים באנגליה התומכים בישראל, ”רוב הבריטים אינם שונאי ישראל ויש גידול בתמיכה במדינה”, טען.
דרמוט קהו מארגון BICOM סיפר על פעילות נרחבת להסברת עמדתה של ישראל, זכות העם היהודי במולדתו והאיומים עליו, ועל יצירת דעת קהל אוהדת בתקשורת הבריטית. לדבריו, מעטים מבין הבריטים, מאשימים את הפלסטינאים בסכסוך ועוד פחות את הישראלים. כ- 2/3 מאשימים את שני הצדדים, ופחות מ- 10% לא תומכים בישראל.

אהוד רוזן, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שערך מחקר אודות ארגוני דה-לגיטימציה בבריטניה הבהיר כי ”מדובר בהמון שמות אבל בקבוצות ספציפיות, לא המוניות ולא נחשבות במרכז המפה הפוליטית, המכנות עצמן ”ארגוני זכויות אדם” ו”עזרה הומניטארית”. כוחם נעוץ בהתמדה, יכולת ארגון ומימון. לדבריו, ”מזה למעלה מעשור, בריטניה מצטיירת כאחד המרכזים הבינלאומיים לקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, וחתרנות פוליטית נגדה באופן כללי. אין מדובר במדיניות ממשלתית, אלא במאמצים שמשקיעים בעיקר מעגלים של ארגוני חברה אזרחית, הפועלים באמצעות איגודים מקצועיים, העולם האקדמי, אמצעי תקשורת (סקטוריאליים וממסדיים), דרגים פוליטיים שונים וגם ארגונים דתיים”. רוזן הדגיש כי פעילות זו מטרתה לקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בכלל, ואיננה תלויה במדיניות ישראל או בגבולותיה. לדבריו, בשנים האחרונות מדובר בברית שנוצרה בין ארגוני השמאל הרדיקאלי וחוגים אסלאמיים. אדם שי, רכז דיפלומטיה ציבורית במרכז, הוסיף כי יורדים ישראלים אנטי-ציוניים הם המובילים בפעילות האנטי-ישראלית, והסתה נגד ישראל בבריטניה, תוך כיוון מחדש של ארגוני השמאל.

מוטי עמיחי, ממחלקת צפון אירופה במשרד החוץ הוסיף כי ”הדה-לגיטימציה מסכנת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. לאחרונה אנו מעסיקים חברת יחסי-ציבור בבריטניה ע”מ לשווק את ישראל שמחוץ לפוליטיקה, בנושאי תרבות, מורשת, נוף וטכנולוגיה”. לדבריו, הוספו לאחרונה שני תקנים בשגרירות המתמודדים עם המדיה החברתית והאזרחית, ולצד הבעייתיות יש גם הישגים לא-מבוטלים, מופעי תרבות בהשתתפות אלפים מדי שנה ונוכחות בתקשורת. עמיחי בירך על שיתוף הפעולה בבריטניה בין השגרירות לארגוניים היהודיים וקהילות נוצריות, אגודות ידידות בפרלמנט ונוצרים צעירים. הוא הוסיף כי משרד החוץ פועל להביא הרבה מעצבי דעת קהל בבריטניה – לביקור בישראל.

ח”כ עינת וילף הוסיפה כי שגריר בריטניה בישראל, מת`יו גולד, התנצל על היעדרותו מהדיון, והבטיח כי ”אם רק תינתן לו ההזדמנות הוא יוכיח שבריטניה היא המקום האוהב-ישראל ביותר בעולם”. נציגו בדיון אף שאל מה בריטניה יכולה לעשות כדי לסייע.

Comments Closed