הארץ – המאבק הישראלי בארה"ב נגד ילדי פליטי 48'

חוק שהתקבל באחרונה בסנאט האמריקאי מחייב לדווח כמה מהפליטים הפלסטינים שזוכים לתמיכה נולדו לפני 1948. מאחורי החקיקה עומדת יוזמה ישראלית

ברק רביד

לפני כשבועיים הסעיר את גבעת הקפיטול בוושינגטון תיקון קטן לחוק סיוע החוץ שאותו אישרה ועדת ההקצבות של הסנאט. התיקון קבע שעל מחלקת המדינה לדווח לקונגרס כמה מתוך 5 מיליון הפלסטינים שמקבלים סיוע של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) הינם פליטים מ-1948 וכמה הינם צאצאים של אותם פליטים.

התיקון הוגש על ידי הסנטור הרפובליקני מארק קירק, שנחשב לאחד מתומכיה המרכזיים של ישראל בוושינגטון. התיקון נראה אולי טכני בלבד, אולם מסתתר מאחוריו מאבק איתנים בין מחוקקים מהמפלגה הרפובליקנית למחלקת המדינה סביב מערכת היחסים בין ארה"ב למוסדות האו"ם.

ארה"ב מעבירה מדי שנה 250 מיליון דולרים לאונר"א, שאחראית על מתן שירותי בריאות, חינוך, תעסוקה ומזון למיליוני פלסטינים בירדן, לבנון, רצועת עזה והגדה המערבית. שנים רבות מנסים סנטורים וחברי קונגרס להביא לצמצום התמיכה האמריקאית באונר"א, בטענה שסוכנות האו"ם נולדה בחטא ונגועה במדיניות אנטי-ישראלית.

מה שרבים בוושינגטון לא ידעו הוא שהתיקון של הסנאטור קירק, נולד דווקא בלשכתה של חברת כנסת ישראלית בירושלים. בחודשים האחרונים, פעלה ח"כ עינת וילף (העצמאות) יחד עם לוביסטים של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק ועם אנשי צוותו של קירק, כדי לקדם את התיקון לחוק.

"העמדה שלי היא שגם המשך הבנייה בהתנחלויות וגם המשך מתן מעמד של פליטים הם מחסום לשלום", אמרה וילף, "אני לא נגד צאצאי הפליטים ואני לא מבקשת מהם לא לחלום על זכות שיבה, אבל אם רוצים פתרון של שתי מדינות, אונר"א לא יכולה להמשיך לסייע לאינפלציה של מספר הפליטים – בסוף זה פוגע בשלום".

לקראת ספטמבר 2011, כאשר הפלסטינים נערכו למהלך החד-צדדי באו"ם, נפגשה וילף עם נציגי איפא"ק בישראל. "שאלתי למה לא עושים כלום בעניין אונר"א", מספרת וילף, "התשובה שקיבלתי היתה שדווקא גורמים בממשלת ישראל חסמו מהלכים כאלה בעבר".

וילף קבעה פגישה עם ראש המטה הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, עמוס גלעד. "את צודקת לגבי אונר"א", אמר לה גלעד, "אבל כל בית ספר שהם פותחים בעזה זה פחות בית ספר של החמאס".

סטיב רוזן, בעבר בכיר באיפא"ק

סטיב רוזן, בעבר בכיר באיפא"ק. צילום: רויטרס

וילף הבהירה לגלעד שאינה רוצה למוטט את אונר"א, אלא לצאת בקמפיין דיפלומטי ותקשורתי בארה"ב ובמדינות אירופה שתורמות מיליונים לתקציב הארגון. המטרה, אמרה וילף, היא לגרום לאונר"א לבצע שינויים לגבי מתן מעמד פליט גם לבני הדור השלישי והרביעי של פליטי 1948. "הפעילות של אונר"א מנציחה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לפתור אותו", הדגישה.

ב-26 בינואר השנה שיגר עמוס גלעד מכתב לח"כ וילף ובו הגדיר "קו אדום" למהלך שלה – מניעת פגיעה בתקציב אונר"א. "מזעור בעיית הפליטים היא אינטרס ישראלי ברור", כתב גלעד. "בד בבד, אונר"א ממלא תפקיד חשוב במתן סיוע לאוכלוסיה הפלסטינית… יש למנוע מצב שיסכן את המשך אספקת אותם שירותים, שעולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי".

ח"כ וילף גם נפגשה עם שר החוץ אביגדור ליברמן ועם רון דרמר, יועצו המדיני של ראש הממשלה, שנתנו לה את ברכת הדרך. עם הרוח הגבית מבכירי הממשלה חזרה וילף לאנשי איפא"ק. במקביל פנה אליה סטיב רוזן, מי ששימש בעבר בתפקידים בכירים באיפא"ק וכיום עובד במכון מחקר בוושינגטון, כדי לקדם יחדיו את הנושא בגבעת הקפיטול.

הסנטור הרפובליקאי מארק קירק

הסנטור הרפובליקאי מארק קירק. צילום: אי-פי

באפריל הגיעה וילף לוושינגטון ויחד עם רוזן נפגשה עם העוזר הבכיר של הסנאטור קירק, ריצ'רד גולדברג, שקידם חקיקה מטעמו. לאחר שגובש נוסח ראשוני של התיקון, התגייסו אנשי איפא"ק לסייע להעביר אותו וישבו עם רבים מהסנטורים בוועדת ההקצבות כדי לשכנע אותם לתמוך. מולם התייצבו בכירי מחלקת המדינה שניסו לבלום את המהלך ואף שיגרו מכתב חריף ליו"ר ועדת ההקצבות.

במכתב הודיעה מחלקת המדינה כי ארה"ב מכירה בקיומם של כ-5 מיליון פליטים פלסטינים ומאמצת את ההגדרה של אונר"א לגבי זכאותם של צאצאי הפליטים למעמד פליט. "תיקון כזה יהיה התערבות בנושא שצריך להיפתר במו"מ", נטען במכתב ששלחה מחלקת המדינה ליו"ר הוועדה. ההתנגדות של מחלקת המדינה הביאה לריכוך נוסח התיקון אולם לבסוף הוא אושר. התיקון לחוק מהווה תקדים, שכן מדובר בפעם הראשונה שוועדה של הסנאט קובעת בחוק דרישות כלשהן לממשל האמריקאי, בכל הנוגע לאונר"א, גם אם מדובר בחובת דיווח בלבד.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1729216

Comments Closed