תגובת יו"ר ועדת החינוך ח"כ ד"ר עינת וילף בנושא קהילת להט"ב

יו״ר ועדת החינוך, ח״כ ד״ר עינת וילף הגיבה במסגרת הדיון בוועדת החינוך הבוקר לנושא של קהילת ההומואים והלסביות ואמרה:

״השבוע נאמרו דברים חמורים כנגד קהילת הלהט״ב שמרגע שנאמרו בבית הנבחרים יש להם משמעות רבה והשלכות כבדות. התבטאויות כאלה, המטילות רפש באוכלוסייה שלמה, מעבירות מסר שלילי לציבור לפיו ניתן לפגוע באוכלוסייה כזו או אחרת. אל לנו לשכוח כי למילים יש כוח רב מאוד, לחיוב ולשלילה.
״רבים מבני קהילת הלהט"ב אמנם סובלים ממצוקות, אבל זה לא קורה מפני שהם אנשים "מסכנים" חלילה, אלא עקב החשש מתגובת הסביבה לשונותם. הקושי העיקרי מצוי אצל בני נוער וצעירים אשר מצויים בתהליך גיבוש זהותם המינית. בני נוער המתלבטים סביב נטייתם המינית או זהותם המגדרית, חשים לרוב בלבול סביב זהותם, ובדידות הניזונה מתחושה שאין ביכולתם לשתף איש בסודם, לא את חבריהם ולרוב גם לא את בני משפחתם. כמו כן, רבים מהם חשופים לגילויי השפלה ואלימות בבית הספר. מאפיינים אלה עשויים להביא אותם לרמות גבוהות של מצוקה עד כדי ניסיונות אובדניים.
״אמנם בני נוער להט"ביים נמצאים בסיכון גבוה יותר לנטייה לאובדנות לעומת ילדים אחרים אך אילו נשכיל ליצור חברה אשר פתוחה לשונות על רקע זהות מינית שונה, נוכל להפחית את החששות בקרב אותם בני נוער ולאפשר להם לחיות את חייהם באופן חופשי ובטוח.
״לחינוך תפקיד חשוב בעקירת דעות קדומות ועיצוב חברה פלורליסטית ומתקדמת. יש לפעול במערכת החינוך להעמיק את היכרותם של התלמידים עם קהילת הלהט״ב ולספק סביבה בטוחה ומוגנת לבני נוער אשר מתמודדים עם זהות מינית שונה.
1. בראש וראשונה יש להקפיד על אפס סובלנות לאלימות כלפי תלמידים להט"בים: תלמידים אלה חשופים להשפלה פומבית כגון כינויי גנאי או אלימות פיזית. יש לחדד נהלים בקרב בתי הספר בדבר הצורך לנקוט פעולות ממשיות נגד תלמידים המשתמשים באלימות פיזית ומילולית כלפי להט"בים, ולהביא לתשומת לבו של הסגל החינוכי את מידת הפגיעות של אוכלוסייה זו.
2. יש להרחיב את ההסברה הקיימת לתלמידים ולמורים, באמצעות מפגשים עם הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. המפגש הבלתי אמצעי עם אדם בעל שונות תורם להסרת מחיצות ולקעקוע של הדעות הקדומות. יש צורך במדיניות ברורה בדבר נחיצותה של פעילות מסוג זה.
3. מתן כלים למורים וליועצות חינוכיות להתמודדות עם תלמידים אשר יוצאים מהארון. תלמידים לא מעטים מחליטים לצאת מהארון בפני מוריהם אותם הם מכבדים, לעתים בשל החשש מהתגובה בבית. תגובות המורים במקרים אלה מכריעות לתלמיד ברגע רגיש במיוחד בחייו. יש לתת למורים מידע נוסף בנוגע למצוקות עמן מתמודדים תלמידים אלה וכן לאלו ארגונים וגופים ניתן להפנות את התלמידים.״

Comments Closed