הושק הספר "זו לא השיטה טמבל" של ח"כ ד"ר עינת וילף באירוע מיוחד עם שגרירות הולנד ונורווגיה

wilf-its not the system- cover
ב-19.12.12 התקיים אירוע השקת הספר "זו לא השיטה, טמבל" של ח"כ ד"ר עינת וילף, במלון שרתון בתל אביב. האירוע היה בהשתתפות השגריר ההולנדי, מר קספר ולדקמפ וסגן השגריר הנורווגי מר וביורן דיסוויק, שהציגו את שיטת הממשל הנהוגה בארצם על הבמה לצדה של ח"כ וילף שהציגה את השיטה הישראלית הזהה לזו של הולנד ודומה לזו של נורווגיה.
roni 191212 47
בסיום הפאנל שנערך במהלך האירוע, סיכמה ח"כ וילף ואמרה כי ניתן לקיים מדינות ומדיניות מהמתקדמות בעולם עם שיטת ממשל דומה לשיטה הישראלית וזו גם המסקנה העיקרית של הספר: "אין קיצורי דרך וצריך להפנות את המשאבים לפתרון בעיות העומק של מדינת ישראל. המחשבה שאם רק נשנה את השיטה שלנו הכל יסתדר, היא מוטעית ומסכנת את היציבות".
roni 191212 49
באירוע נכחו גם השרים, שלום שמחון שר התמ"ת ואורית נוקד שרת החקלאות, ח"כ שכיב שנאן (העצמאות), ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה וח"כ לעתיד מירב מיכאלי, גם היא ממפלגת העבודה.
השקת הספר על שיטת ממשל 19.12.12

טענתו העיקרית של הספר היא כי שיטת הממשל הנהוגה בישראל אינה גרועה יותר ממדינות אחרות המקיימות משטר דמוקרטי. להלן הרקע על הספר וציטוטים נבחרים מתוכו.

ספרה השלישי של ח"כ ד"ר עינת וילף, "זו לא השיטה, טמבל" יצא לאור בימים אלה. בספר טוענית ד"ר וילף היא כי שיטת הממשל הנהוגה בישראל אינה גרועה יותר ממדינות אחרות המקיימות משטר דמוקרטי ולפיכך אין מקום לשנותה.

ציטוטים נבחרים מתוך הספר:

"שיטת הממשל בישראל מרובת חסרונות. אבל כך גם כל שיטה אפשרית אחרת. חסרונותיהן של שיטות אחרות פחות מוכרים לנו, אבל הם לא פחותים משלנו. כאשר בוחנים אותן מקרוב, מעט מאוד שיטות משטר וממשל, למעשה אף אחת, אינן נענות להנחות שעולות בנו כשאנו צופים בהן מבחוץ וממרחק. מקרוב, הדשא של השכן אכן לא כל כך ירוק."

"כמה מדינות קיימו דמוקרטיה רציפה מאז 1948, שנת הקמתה של ישראל? ב"דמוקרטיה" הכוונה לדמוקרטיה במהות ולא בשם וב"רציפה״ הכוונה לרצף ללא תקופות של משטר דיקטטורי או צבאי, ללא מלחמות אזרחים, ללא השעיית בחירות או ביטולן כלומר ללא פגיעות משמעותיות וחריפות לרצף הדמוקרטי מן הסוג שבאמת צריך להדאיג כשמדובר על יציבות המשטר הדמוקרטי. מסתבר שיש רק 23 מדינות כאלה בעולם וישראל היא אחת מהן."

"חברותה של ישראל ב'מועדון ה‑23' כלל אינה מובנת מאליה. ישראל ביססה משטר דמוקרטי ויצרה מסורת דמוקרטית מהר יותר מכל חברה ומדינה בעולם, ועשתה זאת תוך כדי מלחמה לא רק על עצמאותה אלא על עצם קיומה. היא קלטה מיליוני מהגרים, שרובם המוחלט הגיע ממדינות ללא מסורת דמוקרטית. מלבד המעמד הגבולי של הודו במועדון זה, ישראל היא גם המדינה היחידה שהייתה קולוניה, מנדט, או פרוטקטורט לשעבר של אימפריה הכלולה במועדון ה‑23. היא גם המדינה הדמוקרטית היחידה בהיסטוריה שהייתה במצב מלחמה רשמי מיום היווסדה, עם כל הקשיים החוקתיים הטמונים במצב זה. ההתפתחות הדמוקרטית והחוקתית של ישראל היא אחד מההישגים המרשימים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של האנושות."

"ייסודה של ארה"ב כדמוקרטיה חוקתית מכונה פעמים רבות "הנס בפילדלפיה". הנס האמיתי אותו יש לציין הוא דווקא "הנס בתל אביב": קבוצת נשים וגברים ממקומות הידועים במסורת הפתיחות והדמוקרטיה כפינסק, צנעא, ורשה, בגדד, ומוסקבה, שלוש שנים לאחר השואה, מוקפים בעשרות מיליונים המאיימים שוב להשמידם, יצרו דמוקרטיה חוקתית חזקה שיש בה יותר יציבות מזו של צרפת, סמל המהפכה הרפובליקנית. יותר מכך, זו לא הייתה יציבות של עמידה במקום, אלא כזו של התפתחות מתמשכת תוך הרחבה מתמדת של הגנות חוקתיות ופתיחות תרבותית."

"כדי שהדיונים על שיטת הממשל יהפכו לרציניים, עיתונאים, אזרחים ופוליטיקאים צריכים לשאול שאלות פשוטות שלא הועלו בעבר בשיח: האם הבעיות של השיטה הישראלית גדולות מהבעיות של שיטות ממשל אחרות בדמוקרטיות כשהן נבחנות מקרוב ובהקשר היסטורי? האם באמת רצוי לשלם את המחיר הכבד של עצם המעבר משיטה אחת לאחרת רק כדי להחליף את הבעיות של השיטה שלנו בבעיות של שיטה אחרת? ובעיקר: האם בעיות היסוד שלנו כמדינה וכחברה באמת יהפכו לקלות יותר לפתרון בשיטת ממשל אחרת, או שהבעיות שלנו עמוקות יותר מכך."

"אחת הסיבות ששינוי שיטת ממשל ממשיך להיות רעיון כל כך מושך, במיוחד בקרב קובעי מדיניות ואנשי מכוני מחקר, היא ששינוי מעין זה מעניק את האשליה שיש פתרון פשוט לבעיות שנראות חסרות פתרון. זוהי החרב שמבטיחה לחתוך את הקשר הגורדי של בעיות וסכסוכים מתמשכים בחברה הישראלית. כמעט שלא ניתן לעמוד בפני הפיתוי של אִבחת החרב, אבל זהו פיתוי מסוכן."

"חינוך ובגרות אזרחיים מתאפיינים ביכולת לעמוד בפיתוי לבקש שלמות. כל עוד החברה הישראלית תמשיך לחפש פתרונות הנראים פשוטים לבעיות מורכבות, היא לא תשקיע את המשאבים האינטלקטואליים והמנהיגותיים הנדרשים כדי לפתור או לכל הפחות למתן במשהו את בעיות היסוד של ישראל. הפיתוי הנמשך לפתור את שלל בעיותיה של ישראל באמצעות שיקוי הקסם של שינוי שיטת הממשל, מסיט משאבים קריטיים ממטרות חשובות יותר ושזקוקות יותר למשאבים אלה. בהקשר לסיפור הבלתי נגמר של שינוי שיטת הממשל אפשר לומר, על משקל אִמרתו של צ'רצ'יל: מעולם לא עסקו אנשים רבים כל כך ובעלי אינטליגנציה רבה כל כך בנושא קטן כל כך ועם תוצאה פעוטה כל כך."

 תוכן העניינים של הספר:

חלקו הראשון של הספר בוחן את הטיעונים המרכזיים כנגד שיטת הממשל בישראל ומוכיח כי בראייה השוואתית אין להם בסיס. החלק השני בוחן את הפתרונות השונים המוצעים ומראה כי בראייה כוללת פתרונות אלה מייצרים בעיות חדשות שאינן מועטות מאלה הקיימות בשיטה הנוכחית. החלק השלישי עוסק בבעיות העומק של מדינת ישראל ומסביר מדוע בעיות אלה לא היו הופכות קלות יותר לפתרון בשיטות ממשל אחרות. החלק הרביעי והאחרון מפנה זרקור לנושאים מרכזיים שכן ראוי לעסוק בהם לטובת הדמוקרטיה הישראלית ושאינם קשורים לשיטת הממשל אלא להתמודדות עם בעיות העומק של החברה הישראלית.

חלק ראשון: הטיעונים כנגד שיטת הממשל בישראל

פרק ראשון          הטיעון: אין יציבות

פרק שני             הטיעון: אין משילוּת – אין יעילות

פרק שלישי          הטיעון: היא לא הוגנת

פרק רביעי           הטיעון: השיטה מושחתת

פרק חמישי          הטיעון: אין "אחריותיות" בשיטה הישראלית

פרק שישי           הטיעון: השיטה מייצרת בינוניות

חלק שני: הפתרונות (או מדוע כולם חושבים שהם יכולים לתקן את השיטה)

פרק שביעי          פתרון מספר 1: משטר נשיאותי

פרק שמיני          פתרון מספר 2: בחירות אזוריות

פרק תשיעי         פתרון מספר 3: העלאת אחוז החסימה

                                              או שינויים "קטנים" אחרים

פרק עשירי          פתרון מספר 4: לכתוב חוקה

חלק שלישי: הבעיות האמיתיות של הפוליטיקה הישראלית

פרק אחד‑עשר אתגר הדמוקרטיה

פרק שנים‑עשר אתגר הגלובליזציה

פרק שלושה‑עשר הציונות והרעיונות המכוננים של מדינת ישראל

חלק רביעי: שינויים שבאמת יכולים לשפר את הדמוקרטיה הישראלית

על מחברת הספר, ח"כ ד"ר עינת וילף:

ד"ר עינת וילף, חברת כנסת ויו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-18, הייתה בעברה יועצת מדינית למשנה לראש הממשלה שמעון פרס, יועצת אסטרטגית בחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, עמיתה בכירה במכון לתכנון העם היהודי וקצינת מודיעין ב-8200.

ד"ר וילף בעלת תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת הארווארד, תואר שני במנהל עסקים מאינסיאד, ותואר שלישי במדע המדינה מאוניבסריטת קיימברידג'. זהו ספרה השלישי לאחר "בזחרה לאלף בית: הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב) ו"מקימים, לוחמים ואנחנו: הדור השלישי והמאבק על דמותה של מדינת ישראל".

פאנל שנערך באירוע השקת הספר בהשתתפות השגריר ההולנדי וסגן השגריר הנורווגי:

לתמונות נוספות מאירוע השקת הספר, לחצו כאן.

Comments Closed