הכנסת
וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
הודעה לעיתונות
מנתוני המכון לחקר העם היהודי שנחשפו בכנסת עולה כי אחוז הנשים בישראל המכהנות כדירקטוריות וכמנהיגות פוליטיות הוא כממוצע בעולם. ח"כ עינת וילף: המצב איננו מביש, אך יש עוד מה להתקדם למצב בארצות צפון ומרכז אירופה
מנתוני המכון לחקר העם היהודי, כפי שהוצגו בכנסת בישיבת ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, עולה כי ישראל היא בממוצע בין המדינות במערב בה נשים נמצאות בעמדת הנהגה (פוליטית וכלכלית). ע"פ המחקר, 18% אחוז מהדירקטורים בישראל הן נשים (אך רק ב 3% מהחברות הן היו"ר), ו-21% הן מנהיגות פוליטיות, שרות וחברות כנסת. נתונים אלו דומים לאלו של נשות קנדה, וטובים בהרבה מאלו שבארה"ב, בריטניה וצרפת. ח"כ הד"ר עינת וילף, יו"ר ועדת המשנה, שיזמה דיון בנושא מנהיגות נשים דווקא בארגונים היהודיים בעולם, אמרה כי המצב בישראל איננו מביש, אך עדיין יש להתקדם לסטנדרטים של ייצוג נשי כבארצות צפון ומרכז אירופה. לדבריה "היכולת של העם היהודי להתפתח תלויה בקידומן של הנשים להנהגה. גם אין מניעה הלכתית להיותן של נשים מנהיגות ציבור וחשוב שייצא מהכנסת קול ברור שקידום נשים לעמדות הנהגה הכרחי לעתיד החיים היהודיים, ולא להיפך, כפי שיש מי שמנסים לטעון".
שפרה ברוזניק מארגון AWP לקידום נשים מקצועיות והקהילה היהודית, טענה כי בשנים האחרונות, נרשמה פריצת-דרך בקידום נשים להנהגת קהילות צפון-אמריקה, והיום יש שתי נשים בהנהגת פדרציות גדולות, סן פרנציסקו ומונטריאול, ואילו בפדרציות הבינוניות יש עוד עשר נשים-מנהיגות. כמו-כן יש שש נשים, נשיאות של קרנות וארגונים. נדיה אליס מהמכון לתכנון מדיניות העם היהודי הציגה את המחקר שערכה בעניין ועל-פיו, נשים מגיעות רק לעמדות נמוכות בהנהגת ארגונים בעולם בכלל, וככל שתקציב הארגון גדל – כך קטן בהתמדה מספר הנשים שבהנהגתו. באירופה, לדבריה, המצב טוב יותר מאשר בארה"ב, ובפרט בארצות הסקנדינביות.
נעה סתת, מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה הדגישה כי יש התעוררות ציבורית לשיווין נשים בדת היהודית, והדגישה כי היא שמחה לקבל השראה מארגונים יהודיים בחו"ל. לעומתה, ציינה הד"ר גלית דשא, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, כי בישראל מדירים נשים בכל המגזרים, בתעסוקה ובשכר שווה, וקראה להקים קואליציה של ארגוני הנשים בארץ – עם ארגונים יהודיים דומים בחו"ל.
חנה קהת מ"קולך" הוסיפה, כי "יש אפליה של נשים בחברה האולטרה-אורתודוקסית, ובמקביל מתרחשת צמיחת פמיניזם-יהודי. הקשר עם ארגונים יהודיים בעולם יכול לקדם את המאבק על מעמד הנשים בארץ כי אנו זקוקים לא רק לתמיכה כספית, אלא לתמיכה מוראלית של הנשים היהודיות בעולם. התרומה שלנו היא בהתמודדות עם ההיבטים היהודיים של הפמיניזם, וכתוצאה מכך יש המון יצירה, כתיבה ופרסום בתחום". עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, הדגיש כי "הדרת נשים בתעסוקה ובשכר אינם נובעים מאידיאולוגיה, בשונה מהדרת הנשים בחברה הדתית הנובעת מאידיאולוגיה". לדבריו, העימות הקיים בין דת למדינה הוא מאבק על דמותה של מדינת ישראל. מיכל יודין, יו"ר ארגון "כוח נשים" הוסיפה כי מתגבשת הצעת חוק להבטחת ייצוג נשי בכנסת, שכן "בלי כוח פוליטי לא יהיה שינוי באפליה בשכר, בתעסוקה ובמאבק בסחר בנשים, וככל שנשים יצביעו בעד נשים-מנהיגות, ראשות-עיר ולכנסת, המדינה תצא נשכרת".
ראובן שלום, מזכיר ההנהלה בהסתדרות הציונית העולמית, גילה כי בחוקת הקונגרס הציוני חייבות להיות 30% נשים, ובכך מחויבות כל המפלגות המתמודדות לקונגרס, ואילו יצחק הילדסהיימר מתנועת "עזרא", ציין מצדו כי אצל שליחי חב"ד בכל העולם יש מעמד שווה לשליח ולאשתו, והאישה נושאת בתפקידים ציבוריים בכל הקהילות.