ניוזלטר: שנתיים בכנסת – מה היה לנו?

שלום לכם,

בימים אלה מלאו שנתיים להיותי בכנסת. זוהי אמנם תקופה לא ארוכה, אבל היא מספקת כדי להתחיל לבחון את עשייתי והישגיי בשירות הציבור. אין דרך פשוטה להעריך ולמדוד את עשייתם, תרומתם והישגיהם של חברי כנסת. הדבר קשה עשרות מונים כאשר מבקשים להפריד את המציאות מהדימוי.

מדד אחד לכל חברי הכנסת אינו דבר רצוי. חשוב שיהיה מגוון: טוב שיהיו "אלופי חקיקה" וטוב שיהיו מי ש"יושבים לממשלה על הווריד" בנושאים שונים ואינם מרפים, וטוב שיש מי שמטפלים היטב בפניות ציבור. אלה מרכיבים בסיסיים של עבודת הכנסת השוטפת. אך מעבר לכך, הכנסת היא זירה לגיבוש רעיונות, עיצוב שיח ציבורי, וגם עתודת המנהיגות העתידית של מדינת ישראל. על כן חברי כנסת נבחנים לא רק על עשייתם הפרלמנטרית השוטפת, אלא על עמדותיהם, אופן חשיבתם, יכולתם להציע מענים לאתגרים שבפני החברה, התנהלותם הציבורית והמידה בה הם "עשויים מחומרים של מנהיגים".

כל זאת נאמר מתוך הנחה שיש מציאות והיא שקובעת, אך בחיים הפוליטים לעתים הדימוי חשוב מן המציאות – וכל המדדים אותם הצעתי אינם רלבנטים מול דימויים, שהאופן שבו הם נוצרים ומתקבעים חמקמק. ברמה הבסיסית אנחנו חיים בעולם ש"עשית ולא דיווחת – לא עשית" וגרוע מכך – "דיווחת ולא עשית – עשית".

מטרתי במכתב זה, השונה במתכונתו מהדיווחים התקופתיים, היא לתת לכם את מיטב הכלים כדי לשפוט את עבודתי ולנסות לשקף, ככל שאדם יכול ביחס לעצמו, את המציאות ללא תיווכם של כלי תקשורת מעצבי דימויים.

אם להגדיר בקצרה את תרומתי והישגי בכנסת: בעבודתי הציבורית גיליתי שיש לי את היכולת לשים את האצבע על נושאי מפתח בחברה הישראלית שבתחילה אינם חשופים וגלויים לכל, לגבש פתרונות וכיווני חשיבה על בסיס עובדות, נסיון מהשטח ומחקרים – גם אם הם עומדים בניגוד למחשבה המקובלת, להביא את הנושאים שזיהיתי והפתרונות שגיבשתי למרכז השיח הציבורי, ולשכנע גורמי מפתח וציבורים רחבים בחשיבות הנושאים ונחיצות הפתרונות. לשם כך אני משתמשת בכלל הכלים הפרלמנטריים כדי להעלות נושאים לסדר היום, לקדם אותם, להוות זרז לגורמים המחליטים בממשלה ולהיות גורם המשפיע על עיצוב המדיניות הממשלתית. עשיתי זאת בארבעה תחומי פעילות עיקריים – חינוך, יחסי חוץ, מעמד נשים ותחרותיות במשק:

בתחום החינוך

עוד לפני כניסתי לכנסת נאבקתי למען חינוך ציבורי ועצירת מהלכים של הפרטה זוחלת. במיוחד התעקשתי על חשיבות הגיבוי למורים וליכולתם ללמד בכיתות כמפתח להצלת המערכת הציבורית בטרם פונים לרפורמות מעמיקות. דרך הספר "בחזרה לאלף-בית" ומפגשים עם אלפי מורים הצלחתי להוכיח שבניגוד לתפישה המקובלת, הבעיה במערכת החינוך אינה שרוב המורים במערכת אינם טובים אלא שהם אינם זוכים לתנאי הסף הנדרשים לביצוע עבודתם. התעקשתי שבהינתן תנאים ראויים, ובמיוחד מאבק חסר פשרות באלימות ובהפקרות בכיתות, חינוך ציבורי יכול להיות חינוך איכותי.

המסר הנוגע לחשיבות הגיבוי למורים והמאבק באלימות אומץ על ידי שר החינוך גדעון סער והושם דגש על גיבוי למורים והשבת סמכויות שנלקחו. עם זאת שינוי המדיניות לא חלחל לשטח במלואו. יש עדיין מורים הממשיכים להרגיש שהם לבד במערכה וחושבים כי אין בידיהם כלים להתמודד עם תלמידים אלימים המשליטים טרור על מורים ותלמידים אחרים. חשוב שהמדיניות החדשה של משרד החינוך תגיע לכל המורים ושיהיה ברור שאף מורה לא נדרש להתמודד לבדו עם תלמידים הפועלים באופן מתמשך למנוע קיום לימודים.

בפעילותי בתחום החינוך אני עושה שימוש מגוון בכלים הפרלמנטרים העומדים לרשותי, כולל הצעות לסדר בכל שבוע, דיונים בוועדת חינוך, שאילתות לשר החינוך, הזמנת מחקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, העלאת מחקרים אחרים לסדר היום, ופניות רשמיות למשרד החינוך. הדיווחים על כל הפעולות הללו מרוכזים באתר שלי בחלק המוקדש לחינוך, כולל מאבקים בנושאים נוספים כגון השבת האחיות לבתי הספר, הסדרת מעמד ההורים במערכת, היחס לתלמידים עם צרכים מיוחדים, קידום המעבר לספרים דיגיטלים והמאבק הפוליטי להכנסת לימודי ליבה.

בתחום יחסי החוץ והיחסים עם העם היהודי

כמו בחינוך, עסקתי ביחסי החוץ של ישראל ובקשר עם העם היהודי עוד לפני כניסתי לכנסת. ככלל, חברי הכנסת הם מחוקקים ומפקחים, אך אינם מבצעים. חריג בעניין זה הוא תחום יחסי החוץ, שבו יש חברי כנסת המשמשים בפועל חלק ממערך יחסי החוץ של מדינת ישראל. בתחום זה אני מוצאת את עצמי פועלת בתדירות גבוהה כ"גורם מבצע", החל ממפגשים תכופים בכנסת עם משלחות פרלמנטריות ואחרות מכל העולם, נסיעות רשמיות לייצוג בחו"ל – כולל ביעדים חשובים לעתיד כגון הודו, כתיבת מאמרים בעיתונות הבינלאומית, וראיונות לתקשורת הזרה.

כחברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהיא בפועל ועדת הביטחון, אני נאבקת כל העת להגדלת חלקם ומעמדם של נושאי החוץ. טענתי היא כי האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל הם לא פחות מדיניים ודיפלומטיים מאשר הם בטחוניים, ויש להתייחס לנושאים אלה בכובד ראש דומה. אם לפני שנים ספורות טענה זו נתפסה כמנותקת, היום היא הפכה למקובלת הרבה יותר, וקריאתי להקמת "צבא הגנה אינטלקטואלי לישראל" (IIDF) צוברת תאוצה. בתחום זה אני פועלת כל העת לזהות את האתגרים בתחום, לעצב פתרונות, ולפעול לקבלתם על ידי הגורמים המבצעים. אחד המאמצים המרכזיים שלי בתחום זה בימים אלה הוא בנושא אונר״א (סוכנות הסעד של האו״ם לפליטי פלסטין) כשהמטרה היא להפנות זרקור בינלאומי לאופן שבו הארגון מנציח את הסכסוך.

כיו"ר ועדת המשנה ליחסי ישראל עם הקהילות היהודיות בעולם, אני פועלת לעיצוב מחדש של הקשר הזה על בסיס שוויוני לא שיפוטי וכזה המשקף את מעמדה של ישראל כמדינה עשירה וחזקה שיש לה אחריות על חיזוק העם היהודי בכללו, ולא רק זה היושב בישראל. פעילותי בתחום זה מרוכזת באתר בקישור המוקדש ליחסי חוץ ובקישור זה המוקדש לנושאי העם היהודי, דת ומדינה.

בתחום מעמד נשים

בכל עשייתי מחוץ לכנסת ובפעילותי בכנסת אני משתדלת להיות קול חזק לשוויון נשים וחיזוק מנהיגותן. אני מאמינה שקידום נשים בכל התחומים, לרבות התחום הפוליטי, מהותי לקיומה של חברה צודקת ומתחדשת. אני עושה זאת במגוון כלים פרלמנטרים כולל הצעות לסדר, שאילתות, קיום אירועים והשתתפות באירועים להעצמת נשים וראיונות לתקשורת. רק לאחרונה, העליתי בשלב מוקדם מאוד את שאלת הדרת נשים מן המרחב הציבורי וקראתי לראש הממשלה להתערב ולהתבטא באופן ברור כנגד התופעה והאידיאולוגיה העומדת בבסיסה. לא הדת ולא המסורת צריכות להיות תירוץ להדרתן של נשים. בקישור זה תוכלו לעיין בריכוז פעילותי בתחום זה.

בתחום התחרותיות

למאבק בריכוזיות פניתי עם כניסתי לאחר שפנו אלי גורמים המעורים בתחום שזיהו שיש לי את הרקע האקדמי ואת הנסיון המעשי כדי להתמודד עם הנושא. השתכנעתי כי מדובר בבעיה חמורה שיש לתת לה מענה. מאז התחלתי לפעול בתחום – באמצעות הגשת הצעת חוק בשנת 2010 שהייתה זרז להקמת 'ועדת הריכוזיות', עדויות בפני הוועדה ופרסום מחקרים המדגישים את חומרת הריכוזיות בתחומים שונים מתחום המלט ועד התקשורת – הנושא צבר תאוצה והפך לנושא מרכזי על סדר היום הציבורי.

ועדת הריכוזיות פרסמה אתמול את המלצותיה הסופיות ולשמחתי מדובר בהמלצות חשובות בכיוון הנכון. גם אם אישית הייתי רוצה לראות המלצות קשוחות יותר אין בכוונתי ליפול לבור שבו ההתעקשות על המושלם היא אויבת הטוב. עכשיו הזירה עוברת בחזרה לממשלה ולכנסת וברור לי כי תפקיד חברי הכנסת הוא לעמוד כחומה בצורה נגד לחצים ונסיונות למסמס את המלצות הוועדה. אני מאמינה שהמאבק בריכוזיות הוא מרכיב יסוד בקיומה של חברה צודקת. פעילותי בתחום זה מרוכזת באתר שלי בקישור זה.

אלה ארבעת העוגנים של פעילותי הפוליטית והפרלמנטרית. אני רואה לעצמי חובה בכל נושא בו אני פעילה להפעיל שיקול דעת, לבחון הנחות יסוד ולהציע פתרונות המבוססים על ידע, מחקרים וניסיון מוכח בשטח. אני ממשיכה לעמוד לרשותכם בפגישות, במייל וברשתות החברתיות ושמחה על הצעותיכם המאפשרות לי להעשיר את פעילותי בכנסת.

שלכם,

עינת.